Page 23 - 16222
P. 23
החיתפה תנקוד |23
אחרים ,ושיעור ההורים המעוניינים להשקיע הרבה בחינוך ילדיהם
נעשה גבוה באופן יוצא דופן בקרב היהודים.
רבי יהודה הנשיא ,שנולד כשישים שנה אחרי חורבן בית המקדש,
הרים תרומה חשובה לתפוצתה של המוטציה התרבותית־מוסדית
החדשה .הוא אימץ גישה נוקשה במיוחד כלפי אנאלפביתים ,למשל
כשהחליט לפטור "חכמים" מתשלום מיסים עירוניים .בני "עם הארץ"
— מונח שהתייחס בין השאר להורים שיש להם בנים ולא שלחו אותם
לתלמוד תורה — נעשו מוקצים מן הקהילה היהודית; נאסר עליהם
להיבחר לדיינים והם התקשו למצוא בני זוג 5.ניתן לראות גם בתלמוד
וגם בתגליות ארכיאולוגיות שונות כיצד הנורמה החינוכית החדשה
הלכה והתפשטה במרכזים הגדולים של היהדות באותה התקופה ,ארץ
ישראל ומסופוטמיה .למשל ,אקשטיין ובוטיצ'יני מציינים בספרם את
התפוצה הרחבה של מושגים כגון "שכרו" או "חובותיו" של "מלמד
התינוקות" (המורה) ,וכמו "בית ספר" ו"ספרים" ,אשר מילאו דפים
רבים של דיונים ופסקי הלכה 6.היהדות הפכה לדת ייחודית ,והיהודים
הפכו לעם ייחודי .שתי הקבוצות הדתיות הקרובות ביותר ליהודים
באותה התקופה ,השומרונים והנוצרים ,שמרו על מנהגים יהודיים
רבים ,אך לא חייבו הורים לשלוח את בניהם לבית הספר וללמוד
לקרוא בתורה .באופן טבעי ,זרמים אלה קסמו למשפחות יהודיות
שהתקשו לעמוד בעלות ההשכלה או לא סברו שהיא חשובה ,ויהודים
רבים עזבו את היהדות המסורתית ועברו אליהם.
לצד הנורמה החינוכית היתה עוד מגמה שהתחזקה בתקופה
שלאחר חורבן בית המקדש — הגירה של יהודים מארץ ישראל
לארצות אחרות .במהלך מאות השנים שלאחר המרד פחת מספרם
של היהודים בארץ בגלל הגירה מרצון — הגירה שעם הגורמים לה
היו שינויי אקלים ,התרחבות המדבר וסדרה של מגפות ורעידות
אדמה — וכן בגלל מגמות של התנצרות והתאסלמות .רבים מהיהודים
נדדו בעקבות הזדמנויות כלכליות לערים הגדולות בכל רחבי המזרח
התיכון ואגן הים התיכון.
הגירת היהודים חיזקה את המוטציה המוסדית־תרבותית הראשונית
והכווינה אותה לא רק ללימודי דת ,אלא גם לצבירת הון אנושי שהחל
