Page 25 - 16222
P. 25

‫החיתפה תנקוד ‪|25‬‬

‫ותשובות שנשלחו לרבנים בכירים מארצות מרוחקות‪ ,‬במקרים רבים‬
‫סביב מחלוקות מסחריות ומשפטיות)‪ .‬לצד האוריינות של היהודים‬
‫והשפה המשותפת‪ ,‬מוסדות אלו שיפרו את האמון בין סוחרים יהודים‬
‫והפחיתו בפועל את עלויות וסיכוני המסחר‪ .‬כל המגמות האלו‬
‫התרחשו עוד לפני שחלק מהמדינות הטילו על היהודים הגבלות‬
‫חוקיות שמנעו מהם לרכוש אדמות ולעסוק בחקלאות‪ .‬כך נוצרה‬
‫סביבה שתמכה בהתפשטות המוטציה המוסדית־תרבותית הראשונית‪.‬‬
‫אקשטיין ובוטיצ'יני מעריכים כי בשנים ‪ 400–1‬לספירה נע שיעור‬
‫היהודים תושבי המזרח התיכון שעסקו בחקלאות בין ‪ 85‬ל־‪ 90‬אחוז‬
‫והיה דומה לשיעור האיכרים בעמים אחרים‪ .‬בשנים ‪ 650–400‬הוא‬
‫פחת ל־‪ 70‬עד ‪ 85‬אחוז‪ ,‬ומנקודה זו ואילך הוא החל לקטון במהירות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1250–650‬נע שיעור החקלאים בקרב יהודי המזרח התיכון‬
‫בין ‪ 10‬ל־‪ 30‬אחוז בלבד‪ ,‬ורוב היהודים עסקו במלאכות יד‪ ,‬במסחר‬
‫ובהלוואה בריבית‪ .‬עיקר השינוי התרחש בשנים ‪ ,900-750‬שבמהלכן‬
‫עזבו כ־‪ 75‬אחוז מהיהודים את מקצועות החקלאות‪ ,‬משום שבתקופה‬
‫הזאת חלו תהליכי עיור מהירים והמסחר במזרח התיכון פרח‪.‬‬
‫ושוב — כל התהליכים האלו התרחשו לפני התקופה שבה הוטלו‬
‫מגבלות תעסוקתיות על יהודים‪ .‬בסוף המאה ה־‪ 9‬כמעט כל האוכלוסייה‬
‫היהודית במזרח התיכון היתה עירונית‪ .‬המסמכים הכלכליים מגניזת‬
‫קהיר — אלפי שטרות מכר‪ ,‬צוואות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬רשומות בתי משפט‪,‬‬
‫ותעודות על הלוואות ושותפויות עסקיות שנכתבו בין המאה ה־‪9‬‬
‫למאה ה־‪ — 19‬עוסקים בעיקר בסוחרים ובעלי מלאכה וכמעט שאינם‬
‫מציינים חקלאים‪ .‬גם מפעל השו"ת ויומניהם של נוסעים יהודים בימי‬
‫הביניים המוקדמים מעידים שרק שיעור קטן מהיהודים עסק בעת‬
‫הזאת בחקלאות‪ ,‬למרות שהיו מספר יהודים עשירים במיוחד שהחזיקו‬

                                                             ‫אדמות‪.‬‬
‫בהדרגה החלו היהודים להתפשט אל מעבר למרכזים הראשוניים‬
‫שלהם במסופוטמיה‪ ,‬מצרים‪ ,‬אנטוליה‪ ,‬רומא וספרד‪ ,‬והתיישבו בכל‬
‫רחבי אירופה‪ ,‬בהודו ובאזורים נוספים‪ .‬למעלה מארבע מאות שנה‬
‫לפני מסעו של מרקו פולו‪ ,‬סוחרים יהודים אשר כונו "ראד'אנים"‬
‫כוננו רשתות מסחר שהתפרסו מסין והודו במזרח ועד צרפת ובריטניה‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30