Page 20 - 16222
P. 20
20כסף כחול לבן|
בתי ספר בכל היישובים היהודיים המרכזיים .אמנם לא ברור עד כמה
נענו בני התקופה לתקנות האלה ,אך התקנות עצמן חשובות משום
שהופיעו בתקופה שבה ברוב העמים רק בני האליטות ידעו קרוא
וכתוב .מקורות שנכתבו כמאתיים שנים לאחר מכן ראו את הרפורמות
של יהושע בן גמלא בתור נקודת מפנה בתולדות החינוך היהודי .כך
קרה שכאשר הרומאים צרו על ירושלים כבר הופיעו ניצנים של שינוי
בגישה של העם היהודי להשקעה בהון אנושי ,אך הניצנים האלה יכלו
להיכחד במהרה ,כפי שמרבית המוטציות התרבותיות והמוסדיות
(והביולוגיות) נכחדות.
לקראת פסח התקרבו הרומאים אל חומות ירושלים והחלו להתכונן
להתקפה .בשלב הזה השכילו סוף־סוף כוחות המורדים לשתף פעולה
ביניהם ואף ערכו כמה התקפות פתע מוצלחות .אך זה היה מאוחר מדי.
לאחר חמישה חודשי מצור הצליחו הרומאים לכבוש את העיר ,טבחו
בתושביה והחריבו את בית המקדש .בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו
בעיר התגלו עקבות לשרפות ענק אשר כילו את העיר כולה .כאשר
דעכו הלהבות צמח מתוך האפר והחורבן סוג חדש של יהדות .לפני
המרד נחלק העם היהודי לכמה כתות :הצדוקים היו פופולריים בעיקר
בקרב האליטות ואילו הפרושים היו מקובלים בקרב בני העם .לצד
הפרושים היו האיסיים וכמה כתות קנאיות יותר .המרד הביא בתחילה
להתחזקות הכתות הקנאיות ,אך כישלונו עמעם את הזוהר הרומנטי
של האידיאולוגיות הקיצוניות והאלימות .בה בעת הביאו המרד
וחורבן המקדש להיעלמות הכהונה והצדוקים ,וכך נעשו הפרושים
המתונים והגמישים יותר לכוח הדומיננטי בעם היהודי .בראשם
עמדה אליטה של מלומדים ,שתפסה עתה את הנהגת העם היהודי
בישראל ובתפוצות .מלומדים אלה הרחיבו במידה רבה את "המוטציה
המוסדית־תרבותית" שיזמו שמעון בן שטח ויהושע בן גמלא .חינוך
הילדים נעשה נורמה מקובלת ביהדות וסנקציות חברתיות הוטלו על
הורים שלא מילאו אותה.
ייתכן שהצורך בהטלת סנקציות חברתיות על ההורים שלא לימדו
את בניהם קרוא וכתוב נראה מוזר מנקודת מבט מודרנית .כיום כולנו
שולחים את ילדינו לבית הספר וברור לנו שהדבר הכרחי עבור עתידם.
