Page 191 - 16222

‫השליטה תוילשא לש פוצןינ ‪|191‬‬

‫בארצות הברית‪ ,‬שם מחיר כל תפוז הוא דולר אחד‪ .‬שער החליפין‬
‫הוא ארבעה שקלים לדולר‪ ,‬כך שהיצואן יכול להחליף את הדולרים‬
‫שלו בשקלים ולקבל ארבעה שקלים על כל תפוז מיוצא‪ .‬אם‬
‫הממשלה שולטת בשער החליפין ומחליטה שהוא יעמוד מעכשיו על‬
‫חמישה שקלים לדולר‪ ,‬היצואן יקבל חמישה שקלים על כל תפוז‪,‬‬
‫וישתלם לו לגדל יותר תפוזים ולשלוח אותם לחו"ל‪ ,‬כך שהיצוא‬

‫יגדל‪.‬‬
‫נניח שבאותה העת יש בישראל גם צרכנים המעוניינים לרכוש‬
‫מכוניות תוצרת ארצות הברית שמחיר כל אחת מהן הוא אלף דולר‪.‬‬
‫בשער חליפין של ארבעה שקלים לדולר מחיר כל מכונית הוא ‪4,000‬‬
‫שקלים‪ ,‬ואילו בשער חליפין של חמישה שקלים לדולר המחיר מזנק‬
‫ל־‪ 5,000‬שקלים‪ .‬אם הפיחות גורם לצרכנים לוותר על המכוניות‬
‫המיובאות‪ ,‬היבואנים יקטינו את היבוא לישראל‪ .‬אך יש אפשרות‬
‫נוספת‪ :‬אולי הצרכנים יחליטו בכל זאת לבצע את העסקה ומחירי‬
‫המכוניות בישראל יעלו‪ ,‬כמו גם מחיריהם של מוצרים מיובאים רבים‬
‫נוספים‪ .‬כלומר‪ ,‬תתרחש אינפלציה הנובעת מעלייה במחירי המוצרים‬

‫המיובאים‪.‬‬
‫כך נוצר בעצם הקשר בין שלושת "פרשי האפוקליפסה" שלנו —‬
‫בין הגירעון הממשלתי לבין האינפלציה והמחסור במטבע חוץ‪ .‬בכל‬
‫פעם שהממשלה ביצעה פיחות כדי להתמודד עם המחסור במטבע‬
‫החוץ‪ ,‬היבוא לישראל אמנם קטן במעט‪ ,‬אבל עלה מחיר המוצרים‬
‫המיובאים‪ ,‬ובהם חומרי גלם דוגמת נפט‪ .‬עליית מחיר הנפט העלתה‬
‫את מחירי הדלק והחשמל‪ ,‬שנדרשים לייצור מוצרים נוספים‪ ,‬ולכן‬
‫היא הביאה לעליית מחירי רבים מהמוצרים במשק‪ .‬עליות המחירים‬
‫יצרו באופן טבעי לחץ על הפוליטיקאים להגדיל סובסידיות‪ ,‬קצבאות‬
‫ומשכורות לעובדי המדינה ומפעלי ההסתדרות‪ ,‬וכך נכנסה הממשלה‬
‫לגירעון גדול יותר‪ ,‬שאותו היא מימנה כאמור באמצעות הדפסת כסף‪,‬‬
‫מה שהגביר את קצב האינפלציה‪ .‬ככל שגדלו הסובסידיות‪ ,‬וככל‬
‫שגדלה ההסתמכות על נדבות ומענקים‪ ,‬כך נעשו היצרנים המקומיים‬
‫פחות יעילים‪ ,‬והיכולת של המשק לייצא נפגעה‪ .‬הפיחות לא עזר‬
‫באמת בטווח הארוך לבעיית הגירעון במאזן התשלומים — האינפלציה‬