Page 195 - 16222
P. 195
השליטה תוילשא לש פוצןינ |195
ובכל זאת ,כלכלת ישראל היתה מעורערת למדי מלכתחילה ,ולכן
גם עלייה מתונה יחסית במחירי הדלק הובילה עד מהרה להתגברות
הסחרור האינפלציוני.
המהפך הכלכלי שלא היה
בתקופה הזאת שבה גאתה האינפלציה ,גאו גם הלחצים לקצץ את הסבך
הבלתי נראה ולהפוך את ישראל לכלכלה מודרנית ,אך הפוליטיקאים
עשו כל שביכולתם כדי להימנע משינוי יסודי של המערכת .אמנם
נוח להטיל בדיעבד את כל האשמה עליהם ,אבל האשמה מוטלת
עלינו ,על כל תושבי המדינה .אזרחי ישראל התרגלו לשיטה הישנה,
התמכרו לכסף הזול ולנדבות מחו"ל ,ופשוט לא היו מוכנים לשמוע
על קיצוצי שכר ,על ירידה בהוצאות ממשלה או על העלאת מיסים
משמעותית .הפוליטיקאים הם בסופו של דבר רק שיקוף של האזרחים
ושל אשליותיהם ,בייחוד במדינות דמוקרטיות.
באמצע שנות ה־ 1970קידמה ממשלתו של יצחק רבין כמה
רפורמות במערכת המס שקיצצו במידה מסוימת את הסבך הבלתי
נראה ,אך נמנעה מקיצוץ משמעותי בהוצאות והמשיכה עם פיחותי
המטבע .בשלב הזה לא כולם הרגישו שהמצב נורא .בינואר 1977
פרסם כתב "מעריב" יובל אליצור מאמר שנשא את הכותרת "הוי ,איזו
אינפלציה נחמדה" 6וסיפר כי רבים מרוויחים לכאורה מהאינפלציה:
זוגות צעירים שקיבלו משכנתאות מסובסדות מקופת המדינה ,מפעלי
תעשייה ,פנסיונרים שחסכונותיהם מוגנים מפני אינפלציה ,ובתי מלון,
קיבוצים וחקלאים שקיבלו הלוואות ללא הצמדה .מכיוון שהלוואות
האלה מילאו תפקיד חשוב בהמשך ,כדאי שנעמוד בקצרה על
חשיבותן.
כאשר יש אינפלציה גבוהה ,לווים יכולים להרוויח מעצם לקיחת
ההלוואה .נניח שקיבוץ לווה 1,000שקלים מהבנק בריבית של 50
אחוז לשנה ,והשתמש בסכום כדי לרכוש עשר פרות במחיר 100