Page 198 - 16222
P. 198

‫‪ 198‬כסף כחול לבן|‬

‫מחליפו בראשות משרד האוצר‪ ,‬יגאל הורוביץ‪ ,‬חתר לשינוי הסכמי‬
‫השכר במגזר הציבורי‪ ,‬סירב להיענות לדרישות ועדי העובדים להעלאות‬
‫שכר ("משוגעים‪ ,‬רדו מהגג!" קרא להם) וביטל חלק מהסובסידיות‬
‫למפעלי ההסתדרות‪ .‬אך גם הוא לא קיבל מראש הממשלה מנחם בגין‬
‫די גיבוי לביצוע רפורמות משמעותיות‪ ,‬ובסופו של דבר התפטר ביוני‬
‫‪ .1981‬לאחר מכן מינה בגין את יורם ארידור לשר האוצר‪ ,‬וגם שם‬
‫חזר על עצמו אותו הסיפור‪ :‬כמה רפורמות מוגבלות‪ ,‬חלקן מזיקות‪,‬‬
‫והיעדר התמודדות עם בעיות העומק של הכלכלה‪ .‬מלחמת לבנון‪,‬‬
‫שפרצה ביוני ‪ ,1982‬העמיקה עוד את הגירעון התקציבי‪ .‬בספטמבר‬
‫‪ 1983‬התפטר בגין מראשות הממשלה והוחלף בידי יצחק שמיר‪,‬‬

     ‫ובאוקטובר התפטר ארידור מתפקידו והוחלף ביגאל כהן־אורגד‪.‬‬
‫במבחן התוצאות הכלכליות‪ ,‬מנחם בגין היה מראשי הממשלה‬
‫הגרועים ביותר בתולדות מדינת ישראל‪ .‬אך ראוי לשפוט אותו באופן‬
‫הוגן‪ ,‬כפי שניסינו לעשות עם קודמיו‪ .‬לאורך כל הקריירה הפוליטית‬
‫שלו הראה בגין מעט מאוד עניין בכלכלה‪ ,‬ונראה כי תפיסתו הכלכלית‬
‫היתה שילוב עמום של סיסמאות יפות מימין ומשמאל‪ .‬הוא אמנם‬
‫התנגד לסוציאליזם וסלד מהמנגנון ההסתדרותי‪ ,‬אך יחד עם זאת סבר‬
‫שתפקידו כראש ממשלה הוא "להיטיב עם העם" באמצעות סובסידיות‪,‬‬
‫קצבאות והפחתת מיסים שלא לוו בהפחתת הוצאות הממשלה‪ .‬רבים‬
‫ממצביעיו היו עולים עניים בני עדות המזרח‪ ,‬שהתגוררו בפריפריה‬
‫והיו תלויים למחייתם במערכת הרווחה ובסובסידיות למפעלים‪.‬‬
‫יוזמותיו הכלכליות של בגין‪ ,‬ובראשן "פרויקט שיקום השכונות"‪,‬‬
‫שיקפו אשליות שליטה שאינן שונות מאלה הנפוצות בשמאל‪ ,‬והוא‬

                                    ‫חשש לקצץ את תקציב הביטחון‪.‬‬
‫בתוך ממשלת הליכוד היו אישים רבים שחתרו למעורבות עמוקה‬
‫יותר של המדינה בכלכלה‪ .‬בראשם עמד שר הבינוי והשיכון דוד לוי‪,‬‬
‫שבתו אורלי לוי־אבקסיס ממשיכה כיום את אותו הקו‪ .‬ואם לא די‬
‫בכל אלה‪ ,‬השמאל שלט באמצעות ההסתדרות בחלק ניכר ממוקדי‬
‫הכוח הכלכליים‪ ,‬ובגין לא היה מסוגל לכפות בקלות את הרפורמות‬
‫הנדרשות‪ .‬בגין פשוט היה האדם הלא מתאים בזמן הלא מתאים‪,‬‬
‫שנזרק אל התפקיד בשעה הקשה בתולדות המשק הישראלי עד אז‪,‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203