Page 198 - 16222
P. 198
198כסף כחול לבן|
מחליפו בראשות משרד האוצר ,יגאל הורוביץ ,חתר לשינוי הסכמי
השכר במגזר הציבורי ,סירב להיענות לדרישות ועדי העובדים להעלאות
שכר ("משוגעים ,רדו מהגג!" קרא להם) וביטל חלק מהסובסידיות
למפעלי ההסתדרות .אך גם הוא לא קיבל מראש הממשלה מנחם בגין
די גיבוי לביצוע רפורמות משמעותיות ,ובסופו של דבר התפטר ביוני
.1981לאחר מכן מינה בגין את יורם ארידור לשר האוצר ,וגם שם
חזר על עצמו אותו הסיפור :כמה רפורמות מוגבלות ,חלקן מזיקות,
והיעדר התמודדות עם בעיות העומק של הכלכלה .מלחמת לבנון,
שפרצה ביוני ,1982העמיקה עוד את הגירעון התקציבי .בספטמבר
1983התפטר בגין מראשות הממשלה והוחלף בידי יצחק שמיר,
ובאוקטובר התפטר ארידור מתפקידו והוחלף ביגאל כהן־אורגד.
במבחן התוצאות הכלכליות ,מנחם בגין היה מראשי הממשלה
הגרועים ביותר בתולדות מדינת ישראל .אך ראוי לשפוט אותו באופן
הוגן ,כפי שניסינו לעשות עם קודמיו .לאורך כל הקריירה הפוליטית
שלו הראה בגין מעט מאוד עניין בכלכלה ,ונראה כי תפיסתו הכלכלית
היתה שילוב עמום של סיסמאות יפות מימין ומשמאל .הוא אמנם
התנגד לסוציאליזם וסלד מהמנגנון ההסתדרותי ,אך יחד עם זאת סבר
שתפקידו כראש ממשלה הוא "להיטיב עם העם" באמצעות סובסידיות,
קצבאות והפחתת מיסים שלא לוו בהפחתת הוצאות הממשלה .רבים
ממצביעיו היו עולים עניים בני עדות המזרח ,שהתגוררו בפריפריה
והיו תלויים למחייתם במערכת הרווחה ובסובסידיות למפעלים.
יוזמותיו הכלכליות של בגין ,ובראשן "פרויקט שיקום השכונות",
שיקפו אשליות שליטה שאינן שונות מאלה הנפוצות בשמאל ,והוא
חשש לקצץ את תקציב הביטחון.
בתוך ממשלת הליכוד היו אישים רבים שחתרו למעורבות עמוקה
יותר של המדינה בכלכלה .בראשם עמד שר הבינוי והשיכון דוד לוי,
שבתו אורלי לוי־אבקסיס ממשיכה כיום את אותו הקו .ואם לא די
בכל אלה ,השמאל שלט באמצעות ההסתדרות בחלק ניכר ממוקדי
הכוח הכלכליים ,ובגין לא היה מסוגל לכפות בקלות את הרפורמות
הנדרשות .בגין פשוט היה האדם הלא מתאים בזמן הלא מתאים,
שנזרק אל התפקיד בשעה הקשה בתולדות המשק הישראלי עד אז,
