Page 197 - 16222
P. 197
השליטה תוילשא לש פוצןינ |197
"מהפך כלכלי" שיהפוך את ישראל ל"שווייץ של המזרח התיכון".
הממשלה ביטלה סובסידיות והסירה את הפיקוח על מחיריהם של
מוצרים רבים ,מתוך מטרה לאפשר לכוחות הביקוש וההיצע לפעול
בחופשיות .מלבד זאת בוצעה ליברליזציה בשוק מטבע החוץ :בוטלו
חלק מהמגבלות על אחזקת מטבע חוץ ,בוטל המס על נסיעות לחו"ל,
והממשלה ביצעה גם האחדה של שערי החליפין המרובים שהיו
נהוגים בתקופת מפא"י וניסתה להפחית את השליטה המלאכותית
בשער החליפין .במקביל ,כדי לצמצם את הגירעון הממשלתי ולרסן
את הצריכה ,העלה ארליך את המע"מ .כל הצעדים האלה היו בכיוון
הנכון ,אך אלה היו הרפורמות הקלות לביצוע ,שלא חייבו מאבק קשה
בקבוצות אינטרס חזקות .לעתים לא די בהתקדמות בכיוון הנכון,
בוודאי כאשר לא מוכנים ללכת עד הסוף ,ומנחם בגין לא היה מוכן
ללכת עד הסוף.
למרות מאמציו הרבים ,ארליך לא הצליח לשכנע את בגין ואת
השרים לקצץ קיצוץ עמוק בתקציב הביטחון ,בסובסידיות ובתשלומי
העברה ,או לצאת למלחמה בהסתדרות ובתביעות השכר של חבריה.
במקום זאת הממשלה ביצעה שוב פיחות בשער המטבע — ועל ידי כך
הפעילה את המנגנון האינפלציוני שתיארנו קודם — ואף הגבירה את
קצב הדפסת הכסף.
הליברליזציה בשוק מטבע החוץ בוצעה כ"מפץ גדול" ,בבת
אחת .אחת התוצאות שלה היתה הגברת תחושת אי־הוודאות בציבור,
וזו הביאה להחלפה המונית של שקלים בדולרים .אנשים שמרו את
הדולרים "מתחת לבלטות" ,והשתמשו בהם (במקום בשקלים) לביצוע
עסקאות .התהליך הזה הקטין את הביקוש לשקלים ,יצר עודף היצע
של כסף והאיץ עוד את האינפלציה .בדיעבד התברר כי סדר הפעולות
היה חשוב :הממשלה היתה צריכה לטפל תחילה בבעיות המאקרו־
כלכליות ,ובעיקר לקצץ את תקציב הממשלה .רק לאחר מכן תהליכי
הליברליזציה בשוק מטבע החוץ יכלו להצליח — כפי שהם אכן הצליחו
כעשור לאחר מכן 7.ארליך פשוט רתם את העגלה לפני הסוסים .בסופו
של דבר הממשלה נאלצה לסגת מרבים מהצעדים שארליך הוביל והוא
התפטר מתפקידו.
