Page 250 - 14322
P. 250
| 250סמנתה יאנג
ג'יימי ,שלא נראה מוטרד ,התיישב על הספה והגביר את עוצמת
הקול של הטלוויזיה .צלילים מהתוכנית "המפץ הגדול" מילאו את
הדירה.
"יש לך טלוויזיה בחדר ",אמר קיילב ,והמשיך לחבק אותי.
"כן ,גם לך ",אמר אחיו ,כאילו שאל ,מה בדיוק אתה רוצה להגיד?
במקום להתווכח איתו על הטלוויזיה ,קיילב אחז בידי והוביל אותי
בחזרה לחדר השינה שלו.
לא פגשתי את ג'יימי שוב באותו לילה ,כי אחיו הגדול שמר אותי
לעצמו .זה לא הפריע לי .המצב היה מבלבל מספיק בלי שאצטרך
להתמודד עם אחיו השיפוטי והלא כל כך קטן.
בסביבות אחת בלילה ,אחרי אוכל תאילנדי ,קצת טלוויזיה וסיבוב
של סקס מהנה ,קיילב התכרבל איתי.
הרגשתי שהוא עומד להירדם ,אבל המוח שלי סירב להיכבות.
יכולתי לשמוע רק את ג'יימי אומר את שמה של קאריסה שוב ושוב
ושוב .מי זאת ,לעזאזל? ולמה היא היתה לקח שקיילב נאלץ ללמוד?
לא נראה לי הגיוני שהיתה בחייו של קיילב אישה שהיתה חשובה לו
כל כך ,כי הוא סיפר לי שמעולם לא היה בקשר רציני .וקיילב מעולם
לא שיקר לי ...נכון?
"קיילב?" לחשתי.
"הממ ",הוא לחש בישנוניות לתוך שערי.
מאחר שידעתי שהוא כבר בחצי הדרך לעולם החלומות ,עשיתי
משהו שלא הייתי צריכה לעשות .השתמשתי במצבו החצי־ער נגדו.
"התגעגעת אלי?" לחשתי ,וכבר מילא אותי מתח בציפייה לתשובה
שלו.
"הממ ,כן ,התגעגעתי אלייךִ ,וי ִיין ",הוא מילמל" .לכי לישון".
ואז הוא נרדם .נשימותיו השקטות והיציבות מילאו את אוזני.
כאב התפשט בי ,ננעץ עמוק בלב .מה אנחנו עושים?
"גם אני התגעגעתי אליך".