Page 253 - 14322
P. 253
להילחם או לברוח |253
"נכון ",ג'יימי הגיח מהמטבח" .ויש לי גם שמיעה מצוינת ".הוא
נתן לנו בירות והשאיר את בקבוק המים בידו .הוא ריתק אותי במבטו
הכחול כקרח .העובדה שלשני האחים היו אותן עיניים יפהפיות,
ובכל זאת רק אחד מהם גרם לליבי לפרפר כשהוא התמקד בי ,היתה
מדהימה בעיני.
"את עוקבת אחרי ,מיס בריוורט?" הקניט ג'יימי.
היתרון בזמן שביליתי עם קיילב כידיד היה שג'יימי הסתובב ברקע
ברוב המקרים ,כך שגם הוא בילה איתי קצת .אף על פי שהרגשתי
את ההיסוס שלו איתי מסיבה משונה כלשהי (קאריסה?) ,עכשיו הוא
לפחות היה נעים יחסית.
ובאשר לאותה קאריסה ,עדיין לא היה לי מושג מי היא או איזה
לקח לימדה את קיילב.
"הייתי סקרנית ".משכתי בכתפי" .ויש לך מעל לחצי מיליון
עוקבים באינסטגרם .זה די מרשים".
"וחוץ מזה ,אווה מציירת ",הוסיף קיילב .השארתי את פנקס
הרישומים שלי על שולחן הקפה לפני שבוע ,וקיילב החטטן הציץ
בהם .אני מודה שהסמקתי מעונג כשהוא שיבח אותם" .היא טובה.
כדאי לך להסתכל עליהם".
ניסיתי להתעלם מהחמימות שפשטה בי לשמע דבריו" .הם לא
מתקרבים לציורים של ָך .אני בסך הכול ...משרבטת".
"הם יותר משרבוטים".
"לא ידעתי שאת אוהבת אמנות ".ג'יימי בחן אותי בסקרנות.
עצרתי את עצמי מלענות שהוא לא יודע עלי כלום ,כי הוא מסרב
לשאול .במקום זאת אמרתי" ,למדתי במכללת אמנות .עיצוב פנים".
"אה ,נכון ,ברור .אני נשרתי מלימודי אמנות".
"לא שזה פגע בו .לג'יימי תהיה בקרוב תערוכה בניו יורק ",אמר
קיילב וגיחך אל אחיו ,אבל חיוכו היה מלא גאווה .ראיתי את זה .וכל
קרבי נמסו.
ג'יימי זרק לאחיו מבט משועשע אך מרוצה" .מה אני יכול לומר...
אני גאון".
