Page 256 - 14322
P. 256
| 256סמנתה יאנג
וחלף על פני אל קצה החדר .הוא הלם על דלת החדר של ג'יימי ואז
פתח אותה ללא רשות.
"מה לעזא —?"
"חברה של אווה בצרות ",קיילב קטע אותו" .שֹים נעליים".
היכנשהו במוחי אפוף הפחד עיבדתי את העובדה שג'יימי יצא
מחדרו בעקבות קיילב בלי לבקש שום הסבר נוסף ,וחשבתי לעצמי
שזאת עדות לזכותו של ג'יימי סקוט .רק כשכולנו היינו יחד במעלית,
וקיילב החזיק את ידי חזק מפני שלא יכולתי להפסיק לרעוד ,הוא
ביקש ממני לספר להם כל מה שהרפר אמרה בטלפון.
חזרתי על השיחה שלנו.
"כמה היא רחוקה מפה?" שאל ג'יימי כשחצינו במהירות את
החניון התת־קרקעי לעבר המכונית של קיילב .נכנסנו אל הריינג' רובר
ספורט שהוא קנה כשעבר לבוסטון ,והנחיתי את קיילב איך להגיע
לדירה שלה .היא גרה בדירת חדר קטנטנה בשכונת צ'רלסטאון ,ממש
ליד רחוב באנקר היל ,נסיעה קצרה של עשר דקות בכביש .93
עשר דקות שכמו נמשכו חיים שלמים.
הייתי מתוחה מאדרנלין ,שיני נקשו וברכי השמאלית קפצה ללא
הרף.
קיילב שלח את ידו והניח אותה בעדינות על הברך הקופצנית
בעודו נוהג" .כבר מגיעים ,היא תהיה בסדר ",הבטיח .הוא היה יציב כל
כך .הסתכלתי עליו ,צדודיתו היתה נוקשה ,ומבטו התמקד בנחישות
בכביש .הוא נראה חזק וחסין ומגונן.
עדיין היתה לי בחילה ,אבל העידוד של קיילב ונוכחותו של
אחיו — התמיכה שלהם — הרגיעו אותי קצת .בעולם מושלם הייתי
חזקה מספיק פיזית לצעוד לדירה של הרפר ולהציל אותה מפני וינס
בעצמי .אבל במציאות הייתי אישה קטנה בגובה מטר שישים שרצה
כדי לשמור על כושר .לא הרמתי משקולות .וינס ישתלט עלי בדיוק
כפי שהשתלט על הרפר ,ואז מה יהיה איתנו?
זאת היתה אמת עצובה ,שלפני כמה שבועות היתה גורמת לי
להרגיש מרירה ומתוסכלת .היא עדיין תיסכלה אותי בהחלט ,אבל
