Page 260 - 14322
P. 260
| 260סמנתה יאנג
מבטו הקודר של קיילב לכד את מבטי" .הצלעות שלה ",הוא ניחש.
"שבורות?"
"אולי רק חבולות ".הוא נראה מוכן לרצוח את וינס.
ידעתי בדיוק איך הוא מרגיש.
"אווה ,בבקשה לא ".הרפר התחילה לבכות בכי מעורר רחמים,
כשקיילב נשא אותה מתוך החדר .ג'יימי החזיק להם את הדלת ,ואני
מיהרתי לצאת בעקבות קיילב ,כששמעתי אותה לוחשת בעצב" ,אני
כל כך מתביישת".
דמעות מילאו את עיני כשמבטי הצטלב עם זה של ג'יימי.
אהדה קרנה מעיניו ,והוא נגע בזרועה של הרפר ,גורם לקיילב
לעצור" .אין לך שום סיבה להתבייש ",הוא אמר לה.
"מי אתה?" היא לחשה.
"זה אחי ג'יימי ",ענה קיילב" .בואו נלך".
"בית חולים ,משטרה ",חזרתי.
"אני אתקשר למשטרה ואחכה להם פה ",אמר ג'יימי" .אוודא
שהחלאה לא ילך עד שהם יגיעו".
"אני מופתע שאף אחד מהשכנים לא התקשר למשטרה ",רטן
קיילב.
העברתי שוב מבט על החדר .הכול היה ב ָמקום מלבד האגרטל —
ּווינס ,ששכב על הרצפה" .אין הרבה נזק ,אז אולי הם לא עשו הרבה
רעש ".אילו הרפר היתה מחזירה מלחמה ,משתוללת ,אחד השכנים
בטח היה מתקשר למשטרה .מסתבר שחברה שלי ספגה את המכות
ללא מאבק.
הכרתי את ההיסטוריה שלה.
הכרתי אותה.
היא האשימה את עצמה על שנשארה איתו .פחדתי שהיא ראתה
במכות האלה עונש — והמחשבה עוררה בי בחילה .אם זה המצב ,יש
לנו בעיות גדולות יותר מכמה צלעות חבולות וזעזוע מוח.
לחצתי את כתפו של ג'יימי כשחלפתי על פניו" .תודה".
הוא שלח לי חיוך מתוח והינהן.
