Page 325 - 14322
P. 325
להילחם או לברוח |325
דעתה לנוכח האינטראקציות האפאתיות שלי עם הלקוחות ,והרפר
ניסתה כל הזמן לרמוז שכדאי לי להיפגש עם הפסיכולוגית שלה.
בתום השבוע השני מצבי לא השתפר.
כשהגעתי לעבודה ביום שישי ,הופתעתי למצוא את פטריס מחכה
לי במשרד" .סטלה התקשרה אלי .היא דואגת לך ".היא העבירה עלי
את מבטה והרימה את ידיה בהלם" .מה את לובשת?"
הסתכלתי על עצמי.
לבשתי את מכנסי הג'ינס שאהבתי כל כך.
אבל זאת לא באמת היתה הבעיה.
לבשתי גם חולצת טריקו לבנה עם כתם קפה ענקי.
אופס.
פטריס מיהרה אלי ,בחנה את פני ,ועיניה הלכו ונפערו עם כל
שנייה שחלפה" .את לא מאופרת בכלל .והשיער שלך —" היא החווה
בידה לעברי.
טפחתי על הפקעת המרושלת שבה אספתי את שערי.
"מתי בפעם האחרונה חפפת אותו?"
אה ,יכול להיות שלא חפפתי בזמן האחרון.
פטריס נאנחה .עמוקות .ואז הרימה את התיק שלה מהשולחן שלי
וחזרה אלי .היא אחזה בזרועי ,הובילה אותי אל מחוץ לבניין ואמרה
שלום לסטלה לפני שהספקתי לומר משהו.
"לאן אנחנו הולכות?" שאלתי ,מבולבלת לגמרי.
"בחזרה לדירה שלך".
לא הייתי צריכה לשאול למה.
"סליחה ",מילמלתי.
"מה נכנס בך? זה לא מתאים לך".
אני שוקעת ברחמים עצמיים .נתתי לעצמי רשות לשקוע ברחמים
עצמיים" .חודש ,מקסימום ",אמרתי לפתע.
"מה?" פטריס קימטה את מצחה לעברי בזמן שצעדה ברחוב ביקון.
"היה לי שבוע לשקוע ברחמים עצמיים .הרשיתי לעצמי להתאבל
על המניאק .את יודעת ...להוציא הכול ואז להמשיך לדברים גדולים
