Page 327 - 14322
P. 327

‫להילחם או לברוח ‪|327‬‬

‫שלה במצב הזה‪ .‬אף סנטימטר ממך או מהדירה שלך מעולם לא חרג‬
                     ‫מהקווים‪ .‬זה‪ ...‬אלוהים אדירים‪ ,‬מה קורה פה?"‬

‫למראה העובש שעלה על אחד הכלים המלוכלכים‪ ,‬התחלתי‬
                   ‫להרגיש צביטה של אשמה‪" .‬אולי כדאי שאנקה‪".‬‬

‫"כן‪ ,‬כדאי‪ .‬אבל יותר מזה‪ ,‬איך את לא נטרפת מהמצב של הדירה‬
                                                              ‫שלך?"‬

‫עכשיו היה תורי לא להאמין‪" .‬באמת‪ ,‬פטריס? באמת?" דמעות‬
‫צרבו באפי‪ ,‬ושפתי רעדו כשהחוויתי בידי לעבר המקום‪" .‬אמור להיות‬

       ‫לי אכפת מכתם‪ ,‬כשאני מרגישה כאילו קרעו אותי מבפנים?!"‬
‫המילים הידהדו ברחבי החדר‪ .‬נשכתי את שפתי בצער על כך‬

    ‫שאמרתי אותן‪ ,‬כי הן הכו באטימות הנוחה שלי כמו פטיש ענקי‪.‬‬
‫עיניה של פטריס ברקו באהדה‪" .‬יקירתי‪ ...‬אני כל כך מצטערת‬
‫שבכלל חשבתי שזה רעיון טוב לשדך אותך לקיילב‪ .‬אבל בכל‬
‫זאת‪ ,‬לא האמנתי שיבוא היום שלא יהיה לך אכפת משום דבר פרט‬

                                                              ‫לגבר‪".‬‬
‫משום שלא הייתי בטוחה אם היא גוערת בי‪ ,‬המשכתי להביט‬

       ‫בעיניה‪" .‬מותר ללב שלי להישבר‪ .‬זה לא אומר שאני חלשה‪".‬‬
‫"זאת בכלל לא היתה הכוונה שלי‪ ".‬היא צעדה מעל לערימת‬

       ‫כביסה ואחזה בידי‪" .‬אני פשוט לא רוצה שתאבדי את עצמך‪".‬‬
‫הינהנתי‪ .‬עיקמתי את האף כשראיתי את הדירה מנקודת המבט‬

                            ‫שלה‪" ,‬אולי כדאי שאנקה‪ ".‬אמרתי שוב‪.‬‬
                                                            ‫"כן‪".‬‬

‫"אבל אני לא חושבת שזה רע שכבר לא אכפת לי מדברים שלא‬
‫ממש חשובים‪ .‬רוב החיים שלי הרגשתי חסרת שליטה‪ ,‬עד שהפכתי‬
‫לאובססיבית לגבי כל הדברים הקטנים שכן היו בשליטתי‪ .‬כמו הדירה‬
‫שלי והמראה החיצוני שלי‪ .‬אפילו לא הייתי מוכנה לקנות זוג מכנסי‬

                                                ‫ג'ינס‪ ,‬לכל הרוחות‪".‬‬
                                ‫"אה‪ ...‬את לובשת מכנסי ג'ינס‪".‬‬
‫"כן‪ .‬נכון‪ .‬ואני מתכוונת ללבוש עוד‪ .‬אני אנקה את הדירה שלי‬
‫ואחפוף את השיער‪ ...‬אבל אחרי שאחפוף אותו יכול להיות שאאסוף‬
   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332