Page 12 - 13422
P. 12
12תומס אריקסון|
בי מבט חודר ,ואמר שלא זיהה את עצמו באף אחד מהצבעים .שאלתי
אותו מה פירוש הדבר ,והוא אמר ששום דבר מהדברים שתיארתי אינו
מתאים לו ושהוא חושב שהוא הצבע החמישי .הוא גם רצה לדעת עוד
על הדברים שעלינו לעשות כדי להתאים את עצמנו היטב לצבעים
האחרים .הוא רצה לדעת איך ניגשים לזה .ובחירת המילים שלו היתה
מעניינת :הוא רצה לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להשתמש בידע
הזה.
אוקיי.
מאחר שלא היתה לי האפשרות לנתח אותו בו במקום ולעמוד
על טיבו ,השבתי לו תשובה סטנדרטית ,וכשהבין שלא יגיע לשום
מקום עם הטענות שלו ,הוא זז הצידה .אבל הוא לא הלך משם ,אלא
המשיך לעמוד במרחק כמה מטרים והביט בי בעקשנות עד שיצאתי
מהמקום.
בעצם" ,הביט" אינה המילה הנכונה .למעשה ,הוא לטש בי את
עיניו בצורה כמעט מגונה במשך עשר דקות בקירוב .ראיתי אנשים
ניגשים אליו ,מברכים אותו לשלום ומחייכים .בכל פעם הוא החזיר
חיוך לבני שיחו ,אבל לאמיתו של דבר הוא בכלל לא חייך .הוא העמיד
פני מחייך .פניו התעוותו ועלתה עליהם עווית משונה .מין חיקוי
לחיוך .כמה מהאנשים שהוא "חייך" אליהם הגיבו על כך בהבעה
מלאת ספקות ,ואילו אחרים לא חשבו כמדומה שמשהו אינו כשורה.
ואחרי כל "חיוך" הוא חידש את נעיצת המבט הרצינית ,המרוכזת ,בי.
זה בהחלט לא היה נעים.
ו ְלמה בדיוק התכוון כשדיבר על הדרך הטובה ביותר להשתמש
בידע הזה?
ואז הכתה בי ההבנה שהצעיר צדק בדבר אחד :שפת דיס"א באמת
לא חלה על כל אחד .חלק מהאוכלוסייה אינו ניתן לסיווג .אלה הם
הטיפוסים הדוחים שעלינו להיזהר מאוד מפניהם .כולנו שמענו
סיפורים על מניפולטורים יוצאי דופן ,על נוכלים ,על מתחזים .איך
הוא הצליח לעבוד עלי ככה? היא תגובה נפוצה של הקורבנות שלהם.
איך לא הבנתי שהוא נוכל?
