Page 47 - 13422
P. 47
איי מתכוננים מוני וסיכוותיםמ |47
עד כמה אני נבדל ביחס לאחרים ,גוברת בה בעת שגוברת הרגישות
שלי לאחרים .כשאני מתחיל להשתמש בחוזקות שלי ,ומעז ללמוד על
החולשות שלי ,העצמי הגלוי או הפומבי ג ֵדל.
העצמי העיוור (רביע תחום העיוורון) מורכב ממה שאיני יודע
על עצמי ,אבל אחרים יודעים עלי .אלה יכולים להיות דברים שאני
אומר ואחרים עשויים לשים לב אליהם ,אבל שאני עצמי איני מודע
אליהם לחלוטין .למשל ,כל מיני ביטויים שאני משתמש בהם לעתים
תכופות מדי.
העצמי החבוי (רביע התחום החבוי או סודי שלי) מורכב ממה
שאני יודע על עצמי ,אבל אחרים אינם יודעים עלי .למשל ,דברים
שאין לי שום כוונה לספר או להראות אותם למישהו .אם אדם מסתיר
יותר מדי מעצמו מפני אחרים ,התחום של העצמי החבוי מתרחב.
העצמי הלא ידוע (רביע התחום הלא ידוע) מורכב ממה שאיני
יודע על עצמי וממה שאחרים אינם יודעים עלי .מה שנמצא כאן אפוף
מסתורין לכולם ,ועשוי להתגלות רק כתוצאה מלחץ קיצוני.
הדיוקנאות שלנו
על פי התיאוריה ,לאנשים בעלי עצמי גלוי רחב יש סיכויים טובים
לתקשר עם אחרים ,וזאת בזכות ההתנהגות הפתוחה שלהם שמקלה
על תקשורת .התוצאה היא שהסובבים אותם נוטים יותר להבין אותם
ולפרש נכון את האמירות וההתנהגויות שלהם .פתיח ּות ,ו(עמה)
תקשורת ,בין אנשים היא מיטבית כאשר גם הרגישות וגם הבהירות הן
רחבות ,ובו בזמן הן רחבות במידה שווה .במקרה כזה התחום הגלוי
פתוח במלואו.
כמובן ,לא תמיד רצוי שהתחום הגלוי יהיה פתוח לרווחה .בקשרים
אקראיים ושטחיים ,למשל ,מוטב אפילו שלא .מה הטעם להניח לזרים
לדעת את המחשבות הכמוסות ביותר שלכם? (אף על פי כן ,אנשים
רבים נוהגים בדיוק כך).
לכל אדם יש כמה דיוקנאות .תלוי את מי שואלים .העמיתים
במקום עבודה לא בהכרח רואים בכם את מה שבני משפחתכם רואים
