Page 13 - Step and repeat document 1
P. 13
ואשמור חזק מאוד שלא ייפלו ,ושתדעי לך שאני אהיה כריכה צבעונית,
ולא אפורה ומתפוררת כמו של הספרים שלך".
"אתה צודק ".הייתה רוחמה משיבה לו" ,באמת הגיע הזמן לאסוף את כל
הספרים הישנים האלה ולהחזיר אותם לספרייה הציבורית .כבר שנים
הם פה ,ואף אחת מהספרניות הסתומות שעובדת שם לא שמה לב שהם
חסרים .כל היום הן רק שותות תה ומרכלות על כל העולם".
תמונתו של חיליק מתוך ספרו המקסים של שמי זרחין 'עד שיום אחד',
השוכב במיטתו מבוצר בין ספריו ,שולחת אותי הרחק לימים שהייתי
ילדה ושכבתי חולה במיטתי.
בימים ההם הייתה הקפדה יתרה שנחלה ולא נפספס אף אחת ממחלות
הילדים :אדמת ,אדמדמת ,חצבת ,ואבעבועות רוח .
אם חלילה לא נפלנו למשכב באופן טבעי היו מחפשים בן או בת חולים
של קרוב משפחה ובתור ברירת מחדל הסתפקו גם בילד של השכנים ,ואז
היו מכניסים את הבריא למיטת החולה שיידבק כבר.
ובימים ההם להיות חולה זה היה עסק רציני למדי .לבשנו פיג'מה ,שכבנו
במיטה ,לא העלינו על דעתנו לצאת ממנה אלא רק לשירותים וגם זה באופן
ענייני ביותר ,ונשארנו במיטה ליתר ביטחון יום נוסף גם כשלא היה כבר
חום .
את כאבי מחלות הילדות וייסורי החום ,הגירודים ,אי הנוחות ושאר
מרעין בישין מזמן כבר שכחתי .אבל אני זוכרת במתיקות ובעונג גדול את
הספרים שהקיפו אותי בזמן ששכבתי במיטה .במיוחד את האנציקלופדיה
'תרבות' שקראתי כמו ספר קריאה ,ערך אחרי ערך בלי כל קשר בין הערכים
למעט סדר הופעתם .
באותה דרך קראתי את האנציקלופדיה 'מכלל' ואת האנציקלופדיה 'מעיין'
וכך גם קראתי את מילון אבן שושן ,כולם היו לי ספרי קריאה מענגים ,ולצידם
היו תמיד גם כמה אלבומים של ציירים ,פסלים ומוזאונים מפורסמים .
המראות ,התמונות והמילים שספגתי אז ,מלווים אותי כזיכרון מחמם לב
עד עצם היום הזה.
13
