Page 329 - 23322
P. 329
אהבה בנסיבות מחמירות
"אתה מחבל לי בשינה ",התלוננתי" .את בעצמך מחבלת ,לילה חאלד
זה מה שאת!" הוא ענה.
עבודה באי לא נמצאה לי .וממילא לא הייתי משיגה רישיון עבודה.
התעניינתי בברים ,אבל נאמר לי שאין להם צורך בדי־ג'יי .ספצס הוא
לא מיקונוס .הכול יותר קטן ,פחות מוחצן .עם בוא הרוחות הקרות
התגעגעתי לארץ .אמרתי לברוך שאני מתכננת נסיעה לארץ כי אני
מתגעגעת לבנות .ברוך היטיב להבחין בין סיבות לתירוצים ,על כן
שאל ישירות אם אחזור ליוון" .לא יודעת ",עניתי" ,טוב לי איתך ,אבל
לא טוב לי עם עצמי ,אני לא ממש מוצאת את עצמי".
עם הנחיתה בארץ פיתחתי תסמינים של חולת קורונה :קוצר
נשימה ,רפיון כללי .לא באמת ,אבל געגועיי למאהבי איימו להתפרץ,
ועמם הפחד מהלא נודע :איך אמשיך את חיי בלעדיו? הפנטזיה
שמתוחזקת ומתעצמת במצב של ריחוק אמנם התפוגגה כשגרנו יחד
ביוון ,ובכל זאת המחשבה לאבד את ברוך כליל החרידה אותי ,ופתאום
ידעתי :הרומן שלי עם ברוך יגווע לאטו .אולי נישאר חברים ,אולי לא.
ייתכן שיום אחד ברוך יחזור לארץ ,אבל כל עוד הוא שם ואני כאן,
יהיה עליי לשקם את חיי .למצוא עבודה שיש לי אליה תשוקה .אהבה?
הייתה לי ,יש לי ,תהיה לי.
רציתי סוף טוב .הבה נגילה ,מוכרחים להיות שמח .אבל רגע,
שנייה ,לפני השירה אני רוצה לומר דבר־מה :זה רק נדמה לנו שאילו
היינו יודעים מראש את הסוף ,היינו בוחרים לנהוג אחרת .כולם הרי
רוצים לחיות בטוב .מי שיכול יכול ,ומי שלא לא .הוא ניסה וזה מה
שיצא! כולם מפחדים מהעונש ורוצים את השכר ,אבל עושים רק
את מה שאפשר .עצלות ,לדידי ,נובעת מאובדן מצטבר של התקווה
להצליח ולחיות באושר .א־ו־ש־ר ,רק הצליל המתגלגל של המילה
עושה לי טוב .כמו בצילום ,כשאומרים "צ'יז" כדי לצאת עם חיוך על
הפנים.
משזה נאמר ,אשיר את שירי :לא הייתי בוחרת אחרת .הייתי
מתאהבת באדם כבראשונה .מתאהבת שוב באהבתי האסורה .לא
329
