Page 326 - 23322

‫תמי שמש קריץ‬

‫בארץ עוד היה לי קצת כסף שהרווחתי בעצמי‪ ,‬אבל לא ביוון‪ .‬אז‬
‫נכון שברוך סיפק את הבית שבו גרנו והוא הביא לי לא אחת ארוחות‬
‫מהמסעדה‪ ,‬כך שאולי החשבון התקזז‪ .‬יש מצב שמאהבי חשב בכלל‬
‫שאני זו שנמצאת בחוב כלפיו‪ .‬התאים לברוך לחשוב שהוא סוג של‬
‫מלווה בריבית של אושרי‪ .‬אושר הרי שווה יותר מכסף‪ ,‬כך שבחשבון‬
‫הסופי הוא בפלוס גדול‪ .‬כל אישה שנמצאת עם צ'ארמר כמותו‬
‫אמורה להרגיש מאושרת גם אם היא לא מעושרת‪ .‬היה בזה משהו‪,‬‬
‫ברוך באמת הקסים אותי‪ ,‬ועדיין חילוף התפקידים — האישה משלמת‬
‫על הגבר — קומם אותי‪ .‬קטנוני‪ ,‬חומרני‪ ,‬אם זה היה הפוך לא הייתי‬
‫מדברת‪ ,‬הכול נכון‪ ,‬ועדיין המעמד הזה לא הוסיף לברוך כבוד בעיניי‪.‬‬
‫עזבו אותי מפמיניזם‪ ,‬הסיטואציה הזאת הייתה מתסכלת‪ .‬עזבתי גבר‬
‫שבגברים‪ ,‬שדאג לי ולבנותיי בנדיבות‪ ,‬בשביל להיות עם גבר שאין לו‬

‫די כסף לשלם על הוודקה שהוא שותה במהלך בילוי‪.‬‬
‫אבל לא רק בגלל העניין הכספי השולי לכאורה נזכרתי בגעגועים‬
‫באדם‪ .‬אחת לזמן־מה התקשרתי לאדם כביכול כדי לשאול מה שלומו‪,‬‬
‫למעשה כדי לספר מה שלומי‪ .‬סיפרתי לו שאני מעבירה את הימים‬
‫בכתיבת רשמים‪ ,‬והוא ביקש שאשלח לו במייל משהו שכתבתי‪" .‬זה‬
‫ממש טוב‪ ,‬יש לך את זה‪ ",‬התפעל‪ .‬גם אם לא היה אובייקטיבי‪ ,‬הפרגון‬
‫של בעלי — הוא עדיין היה בעלי‪ ,‬ולא רק על הנייר‪ ,‬הרגשתי נשואה‬

‫לו גם בניכר — עשה לי טוב‪.‬‬
‫מה צריך בסך הכול בנאדם? בשיר של חיים חפר — רק כיכר אחת‬
‫של לחם‪ ,‬כד אחד של יין ואהבה‪ ,‬אהבה כל הזמן‪ .‬אבל אני הייתי‬
‫צריכה בנאדם אחד שיאמין בי לאחר שהפסקתי להאמין בעצמי‪ .‬אדם‪,‬‬
‫בעלי‪ ,‬העריך את יכולתי לבטא את עצמי באופן יצירתי‪ .‬הוא ממש‬

‫התפעל‪ ,‬אמר שיש לי את זה‪ .‬וואו‪ ,‬מי היה מאמין!‬
‫ברוך‪ ,‬לעומתו‪ ,‬ראה ברשימות שכתבתי בלהט סתם בבל"ת‪ .‬אם אני‬
‫לא מתפרנסת מזה‪ ,‬מה זה שווה? גבר טיפוסי‪ ,‬הצלחה נמדדת בכסף‪.‬‬
‫גם את ההצלחה שלו עצמו הוא מדד על פי אותו קריטריון‪ ,‬בגלל זה‬
‫היה מדוכדך‪ .‬היו ימים שהיה שואל בצחוק מתי כבר יגאל אותו המוות‬

‫‪326‬‬