Page 74 - Step and repeat document 1
P. 74
74׀ איימי הרמון
המאמן סנדרס מפן סטייט אמר שהוא מכבד את הבחירה של
אמברוז" .אלוהים ,מדינה ,משפחה ,היאבקות ",אמר לאמברוז .הוא
אמר שאם אמברוז מרגיש שהוא נקרא לשרת את ארצו ,אז זה מה
שעליו לעשות.
אחרי סיום הלימודים ,מר הילדי ,המורה שלו למתמטיקה ,לקח
אותו הצידה וביקש לומר לו כמה מילים .מר הילדי היה חייל משוחרר
מווייטנאם ,אמברוז תמיד כיבד אותו ,תמיד העריץ את ההתנהלות
שלו ואת הדרך בה ניהל את השיעורים שלו.
"שמעתי שהתגייסת למשמר הלאומי .אתה יודע שיקראו לך ,נכון?
אתה תישלח לשם מהר יותר משתספיק לומר סדאם חוסיין .אתה
מבין את זה?" שאל מר הילדי ,זרועותיו שלובות ,גבותיו העבותות,
האפורות ,מורמות בשאלה.
"אני יודע".
"למה אתה הולך?"
"למה אתה הלכת?"
"אותי גייסו ",אמר מר הילדי בבוטות.
"אז לא היית הולך אילו הייתה לך ברירה?"
"לא .אבל גם לא הייתי משנה את מה שהיה .הדברים שבשבילם
לחמתי ,הייתי נלחם בשבילם שוב .הייתי נלחם למען משפחתי ,למען
החופש שלי לומר כל מה שבא לי ,ולמען הבחורים שלצידם לחמתי.
במיוחד זה .אתה נלחם למען הבחורים שאיתם אתה משרת .כשאתה
באמצע קרב ,זה הדבר היחיד שאתה חושב עליו".
אמברוז הנהן כאילו הוא מבין.
"אבל אני פשוט אומר לך את זה כבר עכשיו .בני המזל הם אלה
שלא חוזרים .אתה שומע מה אני אומר לך?"
אמברוז הנהן שוב ,המום .בלי מילה נוספת ,מר הילדי הסתלק ,אבל
הותיר אחריו ספקות ,ואמברוז חווה את נקיפות המצפון הראשונות
שלו .אולי הוא עומד לעשות טעות ענקית .הספק הפך אותו לכועס
וחסר־מנוחה .הוא היה מחויב .והוא לא התכוון לחזור בו.
ארצות הברית ובנות בריתה היו באפגניסטן .עיראק הייתה
