Page 76 - Step and repeat document 1
P. 76
76׀ איימי הרמון
את הוואן הכחול הישן של משפחת שין יוצא לדרך ,מוחץ את אבני
החצץ ,וחש את צביטת החרטה בגופו.
הוא היה רטוב וכועס וקצת שיכור .הוא לא נהנה כלל .הוא עמד
ליד המדורה ,מנסה לסחוט את המים מבגדיו ,ותהה אם החרטה שהוא
חש לגבי פרן הייתה רק הדרך שלו להתחפר במקום ברגע האחרון,
להיאחז במשהו כשחייו הישנים נעלמים להם ושחר העתיד מפציע,
מפחיד וחדש.
הוא הניח לאש לייבש את החלק הרטוב ביותר בג'ינס ובטי־שרט
שלו ,השיחות שסביבו הופכות לרעשי רקע .הלהבות נראו כמו שיערה
של פרן .הוא קילל בקול ,מה שלרגע השתיק את בינז באמצע הצגת
משחק חדש .הוא קם פתאום ,מפיל את כיסא הגינה הרעוע ,והתרחק
מהמדורה .הוא פשוט ידע שעליו לעזוב ,ידע שהוא לא הוא עצמו .הוא
היה כזה אידיוט .הוא ישב בחיבוק ידיים כל הקיץ ולא עשה דבר .והנה
הוא כאן עכשיו ,בלילה שלפני היום האחרון שלו בעיר ,ורק עכשיו
הוא מגלה שייתכן שהוא מחבב בחורה שלפני יותר משישה חודשים
עשתה כמעט הכול מלבד להשליך את עצמה עליו.
המכונית שלו חנתה בראש הגבעה ,והמכוניות הקרובות אליה היו
ריקות .מצוין .הוא יוכל פשוט לחמוק .הוא היה אומלל ,המפשעה
שלו הייתה רטובה ,החולצה שלו נוקשה ,והוא הרגיש כמו מישהו
שחגג יותר מדי .הוא התחיל לעלות במעלה הגבעה אך נעצר מייד.
פרן פסעה במורד השביל המוליך אל האגם .היא חזרה .היא חייכה
כשהתקרבה אליו ושיחקה בקצוות שיער שהשתחררו והסתלסלו על
צווארה.
"ביילי שכח את כובע הבייסבול שלו ,והצעתי לחזור לקחת את
הכובע אחרי שהורדתי אותו בבית .ורציתי להיפרד .הספקתי לדבר
עם פולי ועם גרנט ,אבל לא יצא לי לדבר איתך .אני מקווה שזה
בסדר אם אכתוב לך לפעמים .הייתי רוצה שאנשים יכתבו לי ...אם
הייתי עוזבת ...דבר שאני כנראה לא אעשה לעולם ,אבל אתה יודע",
היא נעשתה יותר ויותר עצבנית ככל שהמשיכה לדבר ,ואמברוז קלט
שהוא לא אמר מילה .הוא רק לטש בה עיניים.
