Page 88 - Step and repeat document 1
P. 88
88׀ איימי הרמון
לא היה בזה משהו חומל ,לגזול מהם את האינדיבידואליות שלהם כדי
שהפרידה לא תהיה אישית כל כך.
ואז היא ראתה את אמברוז ,צועד ממש לידה ,מספיק קרוב כדי
לגעת .שיערו נעלם .שיערו היפה .אך פניו לא השתנו — לסת חזקה,
שפתיים מושלמות ,עור חלק ,עיניים כהות .אחרי הלילה ההוא ,היא
עברה את כל השלבים .כעס ,השפלה ,שוב כעס .הכעס שלה שכך
כשנזכרה איך הרגישה כשהפה שלה היה צמוד לשלו.
אמברוז נישק אותה .היא לא הבינה למה הוא נישק אותה .היא לא
נתנה לעצמה להאמין שהוא עשה את זה כי התאהב בה לפתע .זה לא
הרגיש ככה .זה לא הרגיש כמו אהבה .זה הרגיש כמו התנצלות.
ואחרי שבועות של התנדנדות בין מבוכה לזעם ,היא החליטה
שהיא מוכנה לקבל את ההתנצלות שלו .עם הקבלה הגיעה המחילה,
ועם המחילה ,כל הרגשות הישנים ,שנשתמרו אצלה כל כך הרבה זמן,
הזדחלו בחזרה אל מקומותיהם המוכרים בתוך ליבה ,והכעס התפוגג
כמו חלום רע.
פרן ניסתה לצעוק ,ניסתה להיות אמיצה פעם אחת ,אך קולה רק
חרק בצעקה חששנית ,שמו נחטף במהירות משפתיה ברגע ששחררה
אותו .עיניו המשיכו להיישיר מבט קדימה ,לא מודע למבטה שעל פניו
ולניסיון שלה למשוך את תשומת ליבו .הוא היה גבוה יותר מהגברים
סביבו ,וזה הקל על המעקב אחריו כשהמשיך בדרכו במורד הרחוב.
היא לא ראתה את פולי ,גרנט ,בינז או ג'סי ,היא כן ראתה אחר־כך
את מרלי ,חברתו ההרה של ג'סי ,בפרוסטי פריז ,פניה נפוחות מדמעות,
בטנה מזדקרת מתוך המעיל הנפוח שכבר לא הצליח להיסגר על החלק
האמצעי של גופה .פרן חשה הבזק קצר של קנאה .הדרמה שבלהישאר
מאחור ,לחכות לחייל החתיך ,הייתה כמעט טרגדיה מעוררת תאווה,
עד כדי כך שפרן הלכה הביתה ובנתה בראשה סיפור חדש לחלוטין על
שני נאהבים שהמלחמה הפרידה ביניהם .ואז הם נסעו ,אל מעבר לים,
לעולם של חום וחול ,עולם שלא באמת קיים ,לא בשביל פרן ,לפחות.
ואולי לא בשביל תושבי האנה לייק ,פשוט משום שהיה רחוק מדי ,כל
כך רחוק מכל דבר שהכירו .והחיים נמשכו כבעבר ,העיר התפללה
