Page 92 - Step and repeat document 1
P. 92

‫‪  92‬׀  איימי הרמון‬

‫אמברוז צחק‪" ,‬אני אתן לך לנצח אותי בהורדת ידיים‪ ,‬מחר‪,‬‬
                                                    ‫קשקשן‪ ,‬בסדר?"‬

       ‫ג'סי גיחך‪ .‬התרעומת שלו הייתה יותר משחק מאשר אמת‪.‬‬
‫האוהל הלך ונהיה שקט‪ ,‬עד שנחירה או אנחה אקראית היו הדבר‬
‫היחיד שנשמע בחשכה‪ .‬אבל אמברוז לא הצליח להירדם‪ .‬הוא המשיך‬
‫לחשוב על מה שבינז אמר‪ .‬ריטה מרסדן הייתה יפיפייה‪ .‬היא עצרה את‬
‫נשימתו‪ .‬הוא חשב שהוא היה מאוהב בה עד שהבין שבעצם לא הכיר‬
‫אותה כלל‪ .‬ריטה לא הייתה חכמה‪ .‬לא כפי שהיה רוצה שתהיה‪ .‬הוא‬
‫לא הצליח להבין איך היא הייתה מרתקת בפתקים שלה ואז כשהם היו‬
‫יחד היא הייתה כל כך שונה‪ .‬היא יפה‪ ,‬אבל אחרי זמן מה‪ ,‬היא כבר‬
‫לא הייתה מושכת כל כך בעיניו‪ .‬אמברוז רצה את הנערה מהמכתבים‪.‬‬
‫עיניו של אמברוז נפקחו פתאום בחשכה‪ .‬הנערה במכתבים הייתה פרן‬
‫טיילור‪ .‬האם הוא באמת רצה את פרן טיילור? הוא גיחך‪ .‬היא הייתה‬
‫קטנטנה כל כך‪ .‬הם ייראו מגוחך ביחד‪ .‬והיא לא הייתה שווה‪ .‬אם כי‬

                                ‫היא כן נראתה די טוב בנשף הסיום‪.‬‬
‫לראות אותה שם בשמלה המוזהבת שלה‪ ,‬רוקדת עם החברים‬
‫הטיפשים שלו‪ ,‬זה הפתיע אותו והרגיז אותו‪ .‬נראה שהוא לא לגמרי‬

                           ‫סלח לה על התרגיל שהיא וריטה עשו לו‪.‬‬
‫הוא ניסה לא לחשוב על פרן‪ ,‬על הלילה ההוא ליד האגם‪ ,‬והוא‬
‫כמעט הצליח לשכנע את עצמו שזו הייתה רק אי שפיות זמנית‪ ,‬מעשה‬
‫נואש אחרון לפני שעזב את הבית‪ .‬והיא לא כתבה‪ ,‬על אף שהבטיחה‬
‫שתכתוב‪ .‬הוא לא יכול היה להאשים אותה אחרי כל מה שקרה‪ .‬אבל‬

               ‫הוא היה שמח לקבל מכתב‪ .‬היא כתבה מכתבים יפים‪.‬‬
‫פתאום הוא חש געגועים הביתה‪ .‬אין ספק שהם כבר לא היו בקנזס‬
‫עוד‪ .‬הוא תהה לתוך מה הכניס את עצמו‪ .‬לתוך מה הכניס את כולם‪.‬‬
‫ואם הוא רצה להיות כן עם עצמו‪ ,‬הוא לא היה הרקולס ולא היה‬
‫איש הפח‪ .‬הוא היה האריה הפחדן‪ .‬הוא ברח מהבית והביא עימו את‬
‫החברים שלו‪ ,‬את רשת הביטחון שלו‪ ,‬את חבורת המעודדים של עצמו‪.‬‬

                         ‫הוא תהה מה לעזאזל הוא עושה בארץ עוץ‪.‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97