Page 189 - 10422
P. 189
בת המעמקים
שאמרתי .ההבעות שלהם מביעות תחושת אישוש קודרת,
כאילו הם חוששים מחדשות כאלה כבר שנים.
אופליה מסדרת את המשקפיים עם מסגרות הפלדה .היא
משעינה מרפקים על השולחן ומשלבת אצבעות ,מניחה
לצמידים לגלוש במורד זרועותיה" .אנה ,אני כל כך מצטערת.
הגיע לך מאיתנו יותר".
נימת הקול שלה מפתיעה אותי כמעט כמו ההתנצלות .היא
נשמעת זועפת ומרירה ,ואני קולטת כמה רגשות כאלה שמרתי
גם אני בבטן בשלושת הימים האחרונים .אני בולעת את הכעס.
אבל אני מניחה שזה שינוי מבורך לעומת צער משתק.
"מה הגיע לי ,בעצם?" אני שואלת" .האמת ,אולי?"
לוקה מסתכל בקימוט מצח אל תוך ספל האספרסו שלו.
"".Certo. La veritá. Ma non è così semplice, cara mia
נכון .זאת האמת .אבל זה לא כל כך פשוט ,יקירה.
"למה לא?" אני דורשת לדעת" .זה נראה לי ממש פשוט.
למה ֶדב היה חייב להסתיר את מה שהוא ידע? למה אסטר היתה
חייבת לחיות עם סודות?"
אסטר מסמיקה.
אני קולטת שאולי לא הייתי צריכה לשים אותה במוקד ככה,
ומסתכלת על אופליה בהבעה עוד יותר זועפת" .ואל תגידו לי
שבית הספר ניסה להגן עליי".
אופליה מנענעת בראשה" .לא ,אנה .בית הספר ניסה להגן
על עצמו".
"ואתם שיתפתם עם זה פעולה".
ג'ם מכחכח בגרון ,אזהרה עדינה שנימת הקול שלי הפכה
תוקפנית .אני לא בטוחה למה אני כל כך כועסת על לוקה
ואופליה .אני בקושי מכירה אותם .עד עכשיו הם התייחסו
אלינו יפה ,מלבד איומי ההשמדה.
189
