Page 186 - 10422
P. 186
ריק ריירדן
מיתרי הקול שלי מסרבים להשמיע צליל.
אני ניצלת מהצורך לענות כשאופליה חוזרת מהמרפאה .היא
צועדת אלינו ,ובעקבותיה אסטר ,טופ וריס מורו .הפנים של
אסטר נפוחות ואדומות מבכי .ריס משמשת יועצת ,לוחשת לה
בקול מרגיע.
"סרטן הלבלב ",אופליה אומרת לי .יש לה מבט פלדה ,בדיוק
כמו השיער והמשקפיים" .תיאודוזיוס היה שוטה".
הצלעות שלי מתכווצות" .היה?"
"לא ,לא ,הוא עדיין בחיים .החבר שלכם פרנקלין נותן
לו את אחד הטיפולים הניסיוניים שלנו ברגע זה .התכוונתי
שתיאודוזיוס היה צריך לפנות לטיפול רפואי לפני חודשים.
מה הוא חשב לעצמו ,לבוא לכאן במצבו עם צוות של תלמידי
כיתה ט'?"
היא מסתכלת עליי בזעף ומחכה לתשובות שאין לי.
טופ צועד אל הספה .הוא מרחרח את הבהונות של יופיטר.
יופיטר רק מסתכל למטה אל הכלב ,מוציא עוגייה מכיס הסינר
שלו ונותן אותה לטופ .עוד ידידות חושלה.
"אני "...הקול שלי בוגד בי .כבר שלושה ימים שאני מנסה
לא להתפרק .אני לא יכולה להישבר עכשיו ,לא בפני כל הצוות.
ג'ם קם מהספה .הוא ונליניה נודדים שניהם לעברי ,כאילו
מרגישים שאני צריכה תמיכה.
"אולי נשב ונדבר?" ג'ם מציע למארחים שלנו ומסמן אל
שולחן האוכל .הקול הש ֵלו שלו מזכיר לי שהכרישים עוברים
הכשרה כדיפלומטים ,ולא רק כחיילים.
"רעיון טוב ",נליניה אומרת .זאת כבר הפעם השנייה השבוע
שהיא הסכימה בפומבי עם ג'ם ,כך שהאפוקליפסה כנראה
קרובה" .שאר הצוות יכול לוודא שהווארונה מאובטחת ,אולי
להתנקות .נכון ,אנה?"
186
