Page 181 - 10422
P. 181
בת המעמקים
"לא ,לא ,הם ידידותיים ".ברסנטי מרים את תבנית הלחם.
"אני חייב להציץ בתנור .יופיטר יהרוג אותי".
"בסדר ".האישה מנופפת לו שילך .היא נראית קצת
מאוכזבת.
ברסנטי מחייך אליי .״זאת אופליה ".mia moglie ,אשתו.
"בבקשה ,תרגישו כמו בבית".
הוא ממהר אל אחד המסדרונות הצדדיים.
אופליה קמה .היא בהחלט לא גבוהה .היא מטופפת לעברנו
כמו נינג'ת פלדה מיניאטורית קטלנית .נראה שהיא עומדת לומר
משהו — אולי להסביר איך תשרוף את כולנו אם נתנהג לא יפה —
אבל אז צוות האורקות שלנו מגיע עם האלונקה של ד"ר יואט.
אופליה מסתכלת בפנים קודרות על המטופל שלנו השקוע
בתרדמת .אחרי שלושה ימים במרפאה הוא נראה נורא .הריח
שלו עוד יותר גרוע.
"תיאודוזיוס ,חתיכת אידיוט ",אופליה רוטנת .היא נוקשת
באצבעותיה לעבר האורקות" .בואו .אסור לבזבז זמן".
כולנו מתחילים ללכת בעקבותיה ,אבל אופליה מצקצקת
בלשונה" .רק החובשים ,בבקשה .כל האחרים ,חכו כאן".
הם פונים אל מסדרון אחר .נליניה מתחילה להתקדם לעבר
אחד משולחנות העבודה ,אבל אופליה צועקת מהמסדרון" ,אל
תיגעו בשום דבר".
אנחנו עומדים שם מתוחים ומחליפים מבטים ,כאילו ,אוקיי,
הגענו .מה עכשיו?
"תרגישו כמו בבית!" נליניה אומרת בחיקוי של לוקה
ברסנטי .ואז היא עוברת לקול של אופליה" :אבל אל תיגעו
בשום דבר!"
רובי בר מתעטש" .טוב ,היא לא אמרה שאסור להסתכל .אני
הולך לבדוק את הקונסולות".
181
