Page 180 - 10422
P. 180
ריק ריירדן
שלו מהדהד מבפנים" .כיביתי את הלייזרים ,אז הם לא אמורים
לחתוך אתכם לשניים! בבקשה ,בואו!"
לצד אסטר ,טופ מרחרח את האוויר .הוא לא נראה מודאג —
יותר כאילו הוא מקווה לקבל קצת מהלחם ההוא .טופ הוא
שופט מצוין של סכנה בדרך כלל .אני צועדת באומץ קדימה
בעקבות ריח חמאת השום.
אחרי כשלושים מטרים המסדרון נפתח אל חלל מלבני גדול,
כמו סטודיו של אומן .מסדרונות נוספים מובילים בכיוונים
שונים .כמה גדול המקום הזה?
התקרה מכוסה תעלות אוורור ומנורות תעשייתיות גדולות.
רצפת האבן הממורקת מבריקה כמו שוקולד מומס .שולחנות
עבודה עמוסים חלקי טכנולוגיה אלטרנטיבית מפורקת.
בפינה השמאלית עוצב אזור מגורים .שתי ספות רכות
ניצבות בצורת ר' סביב שולחן סלון .נדנדת צמיג תלויה
מהתקרה (למה?) בטלוויזיה הענקית ,המחוברת לחמש־שש
קונסולות משחק ,משודר משהו שנראה כמו תוכנית בישול.
לצדה יש ערימות של תקליטורי בלו־ריי .כנראה אין באי חיבור
לשירותי לוויין או סטרימינג.
בפינה הימנית של החדר נברשת עשויה שברי קונכיות
מנצנצת מעל שולחן אוכל ארוך עשוי מתכת .בקצה השולחן
יושבת לבדה אישה קטנטונת עם רעמה מרהיבה של שיער אפור
קלוע ,כמו ערימה של תיל דוקרני.
היא יחפה ויושבת בשיכול רגליים .המשקפיים העבים שלה,
עם מסגרת הפלדה ,מנצנצים באור המחשב הנייד .צמידי פלדה
מעטרים את זרועותיה .הטייץ השחורים וחולצת היוגה לא נראים
כמו בגדי ספורט ,אלא מזכירים יותר תחפושת אקרובטית שטנית.
היא מעיפה בברסנטי מבט קשוח ,כאילו מוכנה ללחוץ על
מקש מסוכן מאוד במחשב שלה" .שאאייד אותם?"
180
