Page 381 - 10422
P. 381
בת המעמקים
אני מצמצמת עיניים" .אבל?"
"אין אבל ",הוא מבטיח לי" .נכון שכולם היו ממוקדים ב ֶדב,
גם אני .חששתי שהוא יותר מדי פזיז ,יותר מדי כועס ,יותר
מדי ...טוב ,יותר מדי כמוני ,וכמו התלמידים שלימדתי במכון
לנד .לכן התאמצתי כל כך לייעץ לו .ועדיין ,לא העליתי על
דעתי שהוא "...יואט מטלטל את הראש בעצב" .בכל אופן ,את
זאת שהיינו צריכים להכין לפיקוד .למרות ההכשרה החלקית
שלך ,בלב טרגדיה נוראה ,תראי מה השגת ".הוא מחווה בידו
אל הנאוטילוס" .החלטת מה אנחנו עושים עכשיו?"
נדמה שהרגליים שלי נדבקו למזח" .אנחנו? זאת באמת
ההחלטה שלי?"
ד"ר יואט מרים גבות עבות" .הו ,כן .את קפטנית נמו עכשיו.
הנאוטילוס קיבלה אותך .שאר התלמידים קיבלו אותך .והסגל...
מה שנשאר מאיתנו ...אנחנו ראינו את הפוטנציאל שלך .אנחנו
נעזור לך ,נמשיך להכשיר אותך אם תרצי .אבל את תקבעי את
המסלול .כל מה שתחליטי ,אנחנו כאן בשבילך".
אני אסירת תודה לשמוע את זה ,אבל גם מרגישה אי־שקט
מוזר .אני תוהה אם זאת המשמעות של להיות מנהיגה ,ואם
הספקות מתפוגגים אי־פעם.
"אני צריכה לדבר עם אסטר ",אני אומרת לו" .ועם שאר
הכיתה ,כמובן .אבל כן ,אני חושבת שאני יודעת מה יקרה
עכשיו"...
381
