Page 380 - 10422
P. 380

‫ריק ריירדן‬

‫העין שלו מתכווצת בעווית‪ ,‬אבל הוא שותק‪ .‬כעבור כמה‬
‫דקות אני צופה בכלי השיט הראשון שפיקדתי עליו בחיי יוצא‬

                                            ‫בטרטור מהלגונה‪.‬‬
    ‫"את חושבת שהיה חכם לעקוץ אותו ככה?" ג'ם שואל‪.‬‬
‫נליניה עושה פרצוף‪" .‬זה היה מושלם‪ .‬שיחזרו אם הם‬

                                                     ‫מעיזים‪".‬‬
‫אני חושדת שהיא בעיקר עושה רוח‪ .‬אף אחד לא רוצה‬
‫לעבור שוב את מה שעברנו‪ .‬אבל נליניה הרוויחה את הזכות‬
‫להתרברב קצת‪ .‬ניצחנו בקרב קשה‪ .‬כל החברים שלי יכולים‬

                                    ‫להיות גאים במה שהשגנו‪.‬‬
‫למחרת ד"ר יואט מצליח להסתובב קצת בעזרת הליכון‪ .‬אני‬
‫לוקחת אותו למזח במערה‪ ,‬שהוא מעולם לא ראה במו עיניו‪.‬‬
‫אנחנו מתפעלים מהרובו־חרקים הירוקים המוארים שמבזיקים‬
‫מעלינו‪ ,‬ומחגיגת הפלנקטון הזוהר במים‪ .‬ויותר מכול‪ ,‬אנחנו‬

                                       ‫מתפעלים מהנאוטילוס‪.‬‬
‫יואט לבוש פיג'מה וחלוק אמבטיה כחול ישן‪ .‬הפנים שלו‬
‫עדיין נראות רע‪ .‬השיער הלבן שלו הוא כמו ציצית כותנה‬
‫שמנונית שבדיוק נפתחה‪ .‬אבל הוא בחיים‪ ,‬והוא לא מסריח‪.‬‬

                ‫נראה לי ששני הדברים מעידים על התקדמות‪.‬‬
‫"אנה‪ ,‬הצלחת יותר משהעליתי על דעתי שתצליחי‪ ",‬הוא‬

                                                     ‫אומר לי‪.‬‬
   ‫אני בוחנת את הפנים שלו‪ .‬הוא מעולם לא קרא לי אנה‪.‬‬
‫"זאת היתה מחמאה?" אני שואלת בזהירות‪" .‬אני לא בטוחה‬

                         ‫כמה העלית על דעתך שאני אצליח‪".‬‬
‫הוא מתנשף‪" .‬בבקשה אל תצחיקי אותי‪ .‬זה כואב‪ .‬לא‪,‬‬
‫נאמנה‪ ...‬קפטנית דקר‪ .‬תמיד ידעתי שאת מסוגלת לדברים‬
‫גדולים‪ .‬אני מצטער שלא הפגנתי את זה ושלא נהגתי בך בכבוד‬

                                                  ‫שהגיע לך‪".‬‬

                                                                             ‫‪380‬‬
   375   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385