Page 375 - 10422
P. 375
בת המעמקים
"תודה .אל תדאג ,יש לי אקדח".
"זה יופי של אקדח ",ג'ם מאשר" .תיזהרי".
אני מדדה הלאה .סביר להניח שכל אויב מסוכן יותר מילד
בן שלוש חמוש במצוף יביס אותי במצבי הנוכחי ,אבל אני
חייבת לאבטח את הספינה.
בגשר אני זוכה בהפתעה נוספת .מעל דמותו חסרת ההכרה
של אחד מתלמידי הכיתות העליונות עומדת נערה עם שיער
מקורזל וחליפת צלילה מנמוניום ,אקדח ליידן בידה.
"אסטר?" אני מקרקרת.
היא מסתובבת ונראית נבוכה" .אז קיבלתי את ההודעה שלך
בקשר .מתברר שדולפינים הם לא היחידים שמסוגלים לעבור
במגלשה שמובילה לתא שלך".
"אני כל כך אוהבת אותך כרגע ",אני אומרת.
"אני יודעת .אני חושבת שאת עומדת להתעלף".
כרגיל ,אסטר צודקת .הברכיים שלי מתקפלות .היא תופסת
אותי כשאני קורסת ,וההכרה שלי צוללת עמוק יותר משהגוף
שלי הגיע אי־פעם.
375
