Page 372 - 10422
P. 372
ריק ריירדן
להתעמלות שלי ,ד"ר קיינד ,היה גאה בי .לרוע המזל ,אני
מסוחררת מכדי להמשיך .אני כושלת הצדה ,מתנשפת ,בזמן
ש ֶדב מחבק את הבטן הכואבת שלו.
"אני לא הבוגד ,אנה ",הוא אומר בשיניים חשוקות" .בגלל
הרדינג־פנקרופט ההורים שלנו נהרגו .האקדמיה היתה יכולה
להשתמש בטכנולוגיה של נמו מאה פעמים כדי להציל את
העולם .במקום זה הם שמרו אותה בסוד .הם מנעו מאיתנו את
הירושה שלנו".
אני מעיפה מבט בג'ם ,שעדיין שוכב עם הפנים למטה על
הסיפון .האצבעות שלו זזות ,אבל אין מצב שהוא יוכל להילחם
בזמן הקרוב .לפחות אף תלמיד י"ב ממכון לנד לא מגיע בריצה
אל הסיפון לעזור ל ֶדב.
זה רק אחי ואני .כמו פעם .אבל שונה לגמרי.
"הנאוטילוס היא לא הירושה שלנו ",אני אומרת" .הנאוטילוס
שייכת לעצמה".
"לעצמה?" ֶדב אומר בבוז" .בחייך ,אנה .זאת מכונה שהנסיך
דקר בנה .היא שייכת לנו!"
הוא מסתער ומנסה להפיל אותי .אני קופצת הצדה ,למרות
שה"קפיצה" שלי מזכירה יותר מעידה מגושמת .הפצע בצד
הגוף שלי פועם בכאב .פנים החליפה שלי מצופה דם חמים
ודביק.
"חשבתי לספר לךֶ ",דב ממשיך ,כאילו אנחנו מנהלים שיחת
חולין" ,אבל עדיין לא היית מוכנה .את לא ידעת על הטכנולוגיה
האלטרנטיבית .לא הבנת מה האקדמיה עשתה למשפחה שלנו.
הם ממשיכים לשטוף לך את המוח .הגיע הזמן להתעורר".
אני צורחת ומסתערת .זה לא הצעד הכי מבריק שלי .אני
מטעה ,כאילו עומדת להכניס לו אגרוף ,ובמקום זה מנסה
להכניס לו ברכייה ,אבל הוא ציפה לזה .הוא חוסם ואז מעיף
372
