Page 369 - 10422
P. 369
בת המעמקים
אני נסוגה לאחור בלב פועם בכוח .האקדח השני של ג'ם
רועד ביד שלי כמו גלאי מתכות.
אחי נועץ בי מבט יוקד .השיער שלו מזדקר כרגיל מלפנים,
אבל זה כבר לא מקסים בעיניי .זה נראה כאילו משהו אפל
ומאיים מנסה להידחק מתוך הגולגולת שלו .כנראה הוא הצליח
איכשהו לתקן את הצוללת האישית במידה שאיפשרה לו ליירט
את הווארונה .אין לי מושג איפה שאר צוות ההשתלטות שלו,
אבל ֶדב כשלעצמו הוא בעיה רצינית .מים נוטפים מחליפת
הצלילה השחורה שלו .זאת אותה חליפה שלבש בצלילה
האחרונה שלנו יחד — עם סמל הקפטן של בית כריש .האחיזה
שלי באקדח מתהדקת.
ֶדב נושף בבוז ומשליך הצדה את מפתח הברגים שלו" .את
באמת הולכת לירות בי? קדימה ,נראה אותך".
אלוהים ,כמה שאני רוצה לעשות את זה .אני יודעת שאלה
לא כדורים קטלניים .אני שונאת את העובדה שאצבע ההדק
שלי מתמרדת נגדי .אבל ֶדב הוא עדיין אחי .לא חשוב מה הוא
עשה ,קשה לי מאוד לירות בו מטווח אפס.
"ככה חשבתי ",הוא נוהם" .ילדה קטנה וטיפשה ,הרסת
הכול".
והוא מסתער עליי.
369
