Page 365 - 10422
P. 365

‫בת המעמקים‬

‫אבל בסדר‪ ,‬והבסיס נקי (נכון לעכשיו) בזכות הרובו־שפיריות‪,‬‬
                                 ‫לוחמי החופש הזעירים שלנו‪.‬‬

‫לוקה מצחקק בקול מעט היסטרי‪" .‬אוח‪Chiudete gli .‬‬
       ‫‪ !occhi‬עכשיו אני מבין! אני חושב שאולי התעוורתי!"‬
        ‫"זה אמור לעבור‪ ",‬אני אומרת לו ומקווה שזה נכון‪.‬‬

‫פרנקלין מקיא שוב‪" .‬אני מרגיש בטעם של צבע טורקיז‪ .‬זה‬
                                                     ‫נורמלי?"‬

‫"אנה‪ ,‬את בסדר?" טיה שואלת‪" .‬התחבושת שלך ספוגה‬
                                                          ‫דם‪".‬‬

‫"היית צריכה לראות את הבחור השני‪ ".‬אני לא מציינת‬
‫שטיה‪ ,‬פרנקלין‪ ,‬לוקה ואופליה נראים כאילו להקת הדולפינים‬
‫המקומית הראתה להם מה זה‪" .‬אני מצטערת שלא יכולנו להגיע‬

                                                ‫יותר מוקדם‪".‬‬
‫"את צוחקת?" טיה מתכווצת לרגע כשאני חותכת את‬

   ‫הכבלים שלה‪" .‬היינו מוכנים להחזיק מעמד לפחות חודש‪".‬‬
                     ‫"טוב‪ ,‬אנחנו יכולים לחזור אחר כך‪"...‬‬
                          ‫"עכשיו זה טוב‪ .‬תודה‪ ,‬קפטנית‪".‬‬

‫"אנחנו צריכים להגיע אל הווארונה‪ ",‬ג'ם אומר וחותך את‬
                                         ‫האזיקון של פרנקלין‪.‬‬

‫"כן‪ ".‬פרנקלין ממצמץ בשפתיים‪ ,‬כנראה בניסיון להיפטר‬
‫מטעם הקיא והטורקיז‪" .‬הם לקחו את דוקטור יואט‪ .‬הוא הגיב‬

          ‫יפה לטיפול‪ ,‬אבל ממש לא היה במצב שיזיזו אותו‪".‬‬
‫"הם לקחו גם את הטכנולוגיה והמחקר הכי טובים שלנו‪",‬‬
‫אופליה מוסיפה‪ .‬בלי המשקפיים בעלי מסגרת הפלדה היא‬
‫נראית קצת כמו חפרפרת שנגררה ממצמצת ומבולבלת‬
‫מהמנהרה החשוכה הנעימה שלה‪" .‬חייבים לעצור אותם‪ .‬לכו!"‬
‫"אף אחד מכם לא במצב להילחם‪ ",‬אני אומרת מודאגת‪.‬‬

                        ‫"ו ֶדב עלול להגיע מהמערה בכל רגע‪".‬‬

‫‪365‬‬
   360   361   362   363   364   365   366   367   368   369   370