Page 74 - 10422
P. 74

‫ריק ריירדן‬

‫אסטר נוקמת בהתנגשות ישירה בבחור — היא מעולה בזה —‬
‫והוא נופל בנפנוף גפיים‪ .‬טופ מצטרף לחגיגה‪ ,‬סוגר מלתעות‬
‫סביב הגרון של מישהו‪ ,‬שזו בדיוק התמיכה הרגשית שאסטר‬
‫צריכה‪ .‬אלמלא הבד חסין הכדורים המוזר של כובע הצלילה‪,‬‬
‫היה הולך על הבחור‪ .‬גם ככה הוא נסוג בזחילה לאחור על‬
‫הישבן‪ ,‬כשהוא צורח ומנסה לנער מעליו את השד הצמרירי‬

         ‫הזועם במשקל תשעה קילו שנצמד לו לקנה הנשימה‪.‬‬
‫זה קל מדי‪ ,‬אני רוטנת לעצמי‪ ,‬למרות שקשה להאמין‬
‫שחברינו לכיתה חסרי ההכרה היו מסכימים איתי‪ .‬שישה‬

               ‫נוטרלו‪ ,‬כמה מדממים מחתכי צלצלים עמוקים‪.‬‬
                  ‫ועדיין‪ ,‬יש לי הרגשה שפיספסתי משהו‪...‬‬

‫אולי מכון לנד לא ציפה לשום התנגדות‪ .‬אולי הם חשבו‬
‫שאחרי שהשמידו את בית הספר שלנו‪ ,‬הם ימצאו חבורת‬
‫תלמידי כיתה ט' מבוהלים שיתחננו על חייהם‪ .‬ארבעת התוקפים‬
‫שנותרו לא מוותרים‪ .‬הם בועטים‪ ,‬דוקרים‪ ,‬מנצלים את יתרון‬
‫הגודל והכוח‪ ,‬אבל זה רק עניין של זמן לפני שנכניע אותם‪.‬‬
‫ג'ם‪ ,‬דרו וקיה מכוונים כלי נשק אל לב המהומה‪ ,‬אבל אני יכולה‬
‫לראות לפי היציבה שלהם שהם התחילו להירגע‪ .‬הם חושבים‬

                                              ‫שכמעט ניצחנו‪.‬‬
‫מ"ל תיכננו את ההתקפה הזאת בקפידה‪ .‬התנועות שלהם‬
‫היו מתואמות‪ .‬הם עשו כניסה מרשימה ככל שיכלו מצד ימין‪.‬‬

                             ‫למה שיפשלו בזה? אלא אם כן‪...‬‬
                                        ‫"ג'ם!" אני קוראת‪.‬‬

‫לא נראה שהוא שמע אותי‪ .‬עם כל היריות‪ ,‬הרעש של מנוע‬
‫הספינה והאוזניים שעדיין מצטלצלות קצת מרימוני ההלם‪ ,‬זה‬
‫לא מפתיע אותי‪ .‬רמת רעש כזאת תכסה כמעט על כל דבר‪.‬‬
‫כל שלושת הכרישים מסתכלים קדימה‪ .‬הם דואגים שאישאר‬

                          ‫מאחוריהם ופונים אל האיום הברור‪.‬‬

                                                                              ‫‪74‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79