Page 74 - 10422
P. 74
ריק ריירדן
אסטר נוקמת בהתנגשות ישירה בבחור — היא מעולה בזה —
והוא נופל בנפנוף גפיים .טופ מצטרף לחגיגה ,סוגר מלתעות
סביב הגרון של מישהו ,שזו בדיוק התמיכה הרגשית שאסטר
צריכה .אלמלא הבד חסין הכדורים המוזר של כובע הצלילה,
היה הולך על הבחור .גם ככה הוא נסוג בזחילה לאחור על
הישבן ,כשהוא צורח ומנסה לנער מעליו את השד הצמרירי
הזועם במשקל תשעה קילו שנצמד לו לקנה הנשימה.
זה קל מדי ,אני רוטנת לעצמי ,למרות שקשה להאמין
שחברינו לכיתה חסרי ההכרה היו מסכימים איתי .שישה
נוטרלו ,כמה מדממים מחתכי צלצלים עמוקים.
ועדיין ,יש לי הרגשה שפיספסתי משהו...
אולי מכון לנד לא ציפה לשום התנגדות .אולי הם חשבו
שאחרי שהשמידו את בית הספר שלנו ,הם ימצאו חבורת
תלמידי כיתה ט' מבוהלים שיתחננו על חייהם .ארבעת התוקפים
שנותרו לא מוותרים .הם בועטים ,דוקרים ,מנצלים את יתרון
הגודל והכוח ,אבל זה רק עניין של זמן לפני שנכניע אותם.
ג'ם ,דרו וקיה מכוונים כלי נשק אל לב המהומה ,אבל אני יכולה
לראות לפי היציבה שלהם שהם התחילו להירגע .הם חושבים
שכמעט ניצחנו.
מ"ל תיכננו את ההתקפה הזאת בקפידה .התנועות שלהם
היו מתואמות .הם עשו כניסה מרשימה ככל שיכלו מצד ימין.
למה שיפשלו בזה? אלא אם כן...
"ג'ם!" אני קוראת.
לא נראה שהוא שמע אותי .עם כל היריות ,הרעש של מנוע
הספינה והאוזניים שעדיין מצטלצלות קצת מרימוני ההלם ,זה
לא מפתיע אותי .רמת רעש כזאת תכסה כמעט על כל דבר.
כל שלושת הכרישים מסתכלים קדימה .הם דואגים שאישאר
מאחוריהם ופונים אל האיום הברור.
74