Page 75 - 10422
P. 75
בת המעמקים
תחשבי כמו דולפין ,אני אומרת לעצמי .ריגול ,לא התקפה
חזיתית.
אלף סרטנים זעירים ממהרים במורד הגב שלי .זאת הטעיה.
"ג'ם!" אני צועקת שוב.
אני מתחילה להסתובב ,לבדוק את צד שמאל של הספינה,
אבל לאט מדי .אולי אני עדיין בהלם מהאבל ,ואולי מטושטשת
מהרימונים .אני מספיקה להסתובב תשעים מעלות בלבד לפני
שמישהו נועל זרוע לרוחב הגרון שלי .אני מרגישה כאב חד
בצד הצוואר ,כמו עקיצת צרעה.
אימה שוטפת לי את הוורידים עם מה שזה לא יהיה שהזריקו
לי .רובה הליידן צונח מאצבעותיי שאיבדו תחושה.
אני מיומנת בעשר דרכים שונות להשתחרר מחניקות ,אבל
הברכיים שלי הפכו לפלסטלינה .הזרועות שלי תלויות חסרות
תועלת לצדי הגוף .אני לא מסוגלת להרגיש דבר מלבד הפניקה
המתעצמת בחזה שלי .משמאל לווארונה אני רואה עכשיו את
סירת המנוע שהשובה שלי הגיע בה .איש קומנדו נוסף של מכון
לנד מאייש אותה.
הכרישים צועקים עכשיו .לפחות הצלחתי ללכוד את
תשומת לבם .דרו וג'ם נעמדים משני צדי השובה שלי ברובים
מונפים .קיה מגיעה למעקה השמאלי ראשונה ,רואה את הסירה
ומיד יורה בכיוון האיש שבתוכה .במקום זה היא פוגעת במנוע.
הבחור משיב אש ,וקיה קורסת בתוך כלוב ברקים מנצנץ.
"אל תירו!" השובה שלי שואג" .אחרת אנה דקר תמות!"
הוא מסתובב כך שהגב שלו פונה למעקה ואני חוצצת בינו
לכרישים .הוא יודע איך קוראים לי .כמובן ...אני הייתי המטרה
מלכתחילה .אני לא מבינה את המניע ,אבל כל ההתקפה הזאת
היתה בשביל ללכוד אותי.
ג'ם ודרו ממשיכים לכוון אלינו את רובי הליידן שלהם .בצד
75
