Page 80 - 10422
P. 80
ריק ריירדן
רעד .זה נשמע משהו חד וכבד ,כמו סכין קצבים .מצד שני,
העובדה שאני מסוגלת לרעוד היא סימן טוב .אני מנסה להזיז
את הראש .הוא נשמט הצדה .עניין של שעה ככה ,ואני אהיה
כשירה לקרב.
"הצעצוע החדש שלכם חסר משמעות ",יואט אומר לכיילב.
"דקר היא הכול".
"צעצוע?!" כיילב צועק.
"אחרי מה שעשיתם הבוקר ",יואט ממשיך" ,לבית הספר,
לאחיה של אנה? אין לה תחליף".
לא מוצא חן בעיניי איך שיואט מדבר עליי — כאילו אני
סחורה יקרה ולא אדם .אני תוהה אם הוא יתחיל להתמקח ,אולי
יציע לחתוך אותי לשניים כך שיוכלו להתחלק ברווחים.
אני מרגישה באצבעות של כיילב רועדות על הצוואר שלי.
הוא מאבד את הסבלנות ,ומדובר בבחור שמצמיד מחט לעורק
הראשי שלי .הצירוף הזה לא מוצא חן בעיניי.
בירכתי הסירה דייב משמיע קריאת "הא!" מלאת ניצחון.
המנוע מתעורר לחיים בקול טרטור.
"שלום ,דוקטור יואט ",כיילב קורא בעוד הסירה מתרחקת.
"ממילא היית מורה גרוע".
טוב ,יואט אולי לא סייען של תלמידי המכון ,אבל גם לי הוא
לא ממש מועיל .אני מצליחה לחשוב רק על מוצא אחד .אני
מגרגרת בקול רם מספיק למשוך את תשומת הלב של כיילב.
הוא מהדק את האחיזה שלו בצוואר שלי" .מה אמרת ,דקר?"
אני מקשקשת כאילו מנסה לומר לו משהו חשוב .אני מרגישה
שהוא רוכן בכיווני .זה הטבע האנושי — הוא רוצה לדעת מה אני
אומרת .אני שופטת את התזמון ואת הזווית .ואז אני משתמשת
בנשק היחיד שיש לי .אני זורקת את הראש אחורה ושומעת את
קול המעיכה המספק של האף של כיילב נשבר.
80
