Page 85 - 10422
P. 85
בת המעמקים
החיוך שלה מתפוגג כשאני לא עונה .היא מניחה יד לרגע על
הכתף שלי" .את בטוחה שאת בסדר ,מותק?"
אבל אז חברתה לבית קיי קוראת" ,לא ,אין מצב .תראו את
זמני התגובה של מערך המופע!"
ונליניה ממהרת בעקבותיה.
היא החברה הכי אכפתית שיכולה להיות לך ,אבל את חייבת
להשלים עם כך שלפעמים תהיי במקום שני אחרי טכנולוגיה
חדשה ומגניבה.
בתוך דקות ,הווארונה יוצאת לדרך.
אנחנו שטים מערבה .סוקרטס שומר על הקצב בקלות .הוא
ואני מדברים כמיטב יכולתנו ,אבל כרגיל זה רק שאלות בלי
תשובות.
הלוואי שהייתי יודעת איך הוא מצא אותי ,ואם הוא מבין
ש ֶדב איננו .אבל הוא לא יכול לענות לי.
לא ,זה לא נכון .אני יודעת מספיק על האינטליגנציה של
דולפינים ועל יכולות התקשורת שלהם כדי לדעת שהוא לגמרי
יכול לענות לי .השפה של הדולפינים ללא ספק מורכבת ומגוונת
יותר משפות אנושיות .אני פשוט לא מבינה אותו טוב מספיק.
"תודה רבה ",אני אומרת לו ומשתמשת גם בשפת סימנים
כדי להדגיש את הכוונה בצורה חזותית יותר" .הלוואי שהייתי
יכולה לגמול לך".
הוא מחייך אליי חיוך דולפיני צדדי .אני מדמיינת שהוא
אומר ,כן ,את חייבת לי את כל הדיונונים.
קול אומר מאחוריי" ,דולפין גנב לי את ההצגה".
ג'מניי טוויין נשען על ַּכ ָנן .הזרועות שלו משולבות וההבעה
שלו עגמומית .השיער הכהה שלו מנומר בנקודות מלח ים.
"התפקיד האחד שלי היה להגן עלייך ",הוא אומר לי" .אני
מצטער".
85
