Page 86 - 10422
P. 86
ריק ריירדן
אני מתפתה לענות בכעס ,אני לא צריכה מגן .אבל הוא
נראה כל כך מדוכדך שאני מוותרת.
"אל תרגיש רע ,מיילס מוראלס ",אני אומרת.
ג'ם צוחק בשקט" .קל להגיד".
הוא מושך בצווארון שלו ,כאילו יש לו עניבה הדוקה מדי.
אני לא יודעת עליו הרבה .אחרי המריבה שלו עם נליניה
כשהיינו דגיגונים ,החלטתי שאני רוצה כמה שפחות קשר איתו.
אני מניחה שגם לו לא תמיד היה קל בהרדינג־פנקרופט .הוא
המורמוני היחיד בבית הספר ,למיטב ידיעתי .איך ילד מורמוני
שחור מיוטה ,מדינה שמוקפת כולה ביבשה ,מפתח עניין
בקריירה ימית? מעולם לא שאלתי אותו .עכשיו אני מקווה
שיהיו לנו הזדמנויות לדבר — לא כי אני מחבבת אותו ,או כי
אני מרגישה שאני חייבת לחבב אותו ,אלא כי הוא חבר לכיתה.
היום הזה היה תזכורת לכך שכל אדם בחיים שלי יכול להילקח
ממני בשבריר שנייה.
"מה ראית ",אני שואלת אותו" ,כשהסתכלת בטבלט של
דוקטור יואט?"
הפנים שלו קודרות" .צללית כהה מתחת למים .כמו ראש
חץ ענקי".
"הארונקס ",אני מנחשת" .סוג של צוללת?"
ג'ם סורק את האופק" .לא כמו שום צוללת ששמעתי
עליה .אם היא זאת שתקפה את האקדמיה ,ועכשיו היא רודפת
אחרינו"...
הוא לא מסיים את המשפט .כל כלי שיט שמסוגל להשמיד
קילומטר מרובע מחוף קליפורניה הוא לא משהו שנוכל להילחם
בו עם הווארונה ,גם אם יש לנו רובי סער ,רובים מחשמלים
ודולפין קרב .אם אנחנו לא יכולים לפנות לרשויות ,ונראה
שיואט ממש מתעקש שלא ,התקווה היחידה שלנו היא לברוח
86
