Page 85 - 4minim
P. 85

‫סדה תהלכו‬           ‫וכיצד מודדים את שילושו ‪ -‬כל ששלושת העלים יוצאים בשווה‪ ,‬וחידש‬
                    ‫החזו"אז שגם אם יש קו נפגש בכל שלושת השורשים שפיר דמי‪ ,‬והגדיר‬
                    ‫זאת כך‪ ,‬ולא שזה השיעור‪ ,‬אלא שכך הוא ודאי טוב‪ ,‬ואף על פי שבשורש‬

                                                                      ‫פתחי ה_לכות‬

                         ‫כתיב “ענף עץ עבות"‪ ,‬ודרשו חז"ל (סוכה לב‪ ):‬היכי דמי עבות‪ ,‬אמר רב יהודה דקיימי תלתא‬
                         ‫תלתא בחדא קינא‪ .‬ופרש"י שלושה עלים בקן אחד יוצאים מקן אחד‪ ,‬ובתוספות כתבו על‬

                                                                                   ‫דבריו‪ ,‬וחומרא היא‪ ,‬שאין זה מצוי‪.‬‬

                         ‫ז‪ .‬פסק השו"ע סי' תרמו ס"ג‪‘ :‬ענף עץ עבות' האמור בתורה‪ ,‬הוא ההדס שעליו חופין את עצו‪,‬‬
                         ‫כגון שלושה עלין או יותר‪ ,‬בגבעול אחד‪ ,‬אבל אם היו שני העלים בשווה‪ ,‬זה כנגד זה‪ ,‬והעלה‬

                                                     ‫השלישי למעלה מהם‪ ,‬אין זה עבות אבל נקרא הדס שוטה‪ .‬ע"כ‪.‬‬

                         ‫ובביאור “בשווה" שכתב מרן‪ ,‬כתב הגר"ח גריינימן (חידושים וביאורים‪ ,‬סוכה סי' ה)‪ :‬קבלתי‬
                         ‫מהחזו"א דכל שיש קו נפגש בכל הג' שורשים שפיר דמי ‪ -‬אע"פ שבשורש אחד הוא נפגש‬
                         ‫למטה ובאחד נפגש למעלה‪ .‬ע"כ‪ .‬ובחזו"ע (עמ' שג) הביא דברי הגר"ח הנ"ל‪ ,‬ונראה שכן‬
                         ‫דעתו (וראה עוד להלן בדעת רבנו הגר"ע יוסף)‪ .‬וכתב עוד‪ ,‬שדעת הגרי"ש אלישיב והגרי"י קנייבסקי‬

                                                                                 ‫והגרש"ז אוירבך כדברי הגר"ח הנ"ל‪.‬‬

                         ‫באורל"צ (ח"ד פל"ג ה"ח) כתב‪ :‬כל ששלושת העלים יוצאים מהעץ באותו קו‪ ,‬הרי זה משולש‪,‬‬
                         ‫אבל אם אחד נמוך מהשנים‪ ,‬אפילו מעט‪ ,‬הרי זה פסול‪ .‬ואם אין הדבר ניכר לעין אלא רק‬
                         ‫על ידי זכוכית מגדלת וכדומה‪ ,‬הרי זה כשר‪ .‬ואפילו אם לא יוצאים לגמרי בשווה‪ ,‬אלא שיש‬
                         ‫קו הנפגש עם שלושת העלים במקום חיבורם לעץ‪ ,‬אלא שבאחד הוא מלמעלה ובאחד הוא‬

                                                                                              ‫מלמטה הרי זה משולש‪.‬‬

                         ‫בספר כשרות ארבעת המינים (עמ' פח) כתב בשם הגר"ח קנייבסקי‪ :‬פעמים שיש בליטה קטנה‬
                         ‫הסמוכה לשורש העלה והוא הנקרא ניצן שהוא בכלל שורש העלה‪ ,‬ואם העלה השני מקביל‬

                                                                                                ‫לשטחו נקרא משולש‪.‬‬

                         ‫בספר ארבעת המינים למהדרין (עמ' קפא) כתב בשם הגר"נ קרליץ והגר"מ שפירא‪ ,‬שכאשר יש‬
                         ‫ספק אם ההדס בכלל משולש‪ ,‬לדעת החזו"א הוי בכלל הדס משולש‪ ,‬ולדעת הגרי"ז מבריסק‬

                                                                                                    ‫אינו הדס משולש‪.‬‬

                         ‫בשם הגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי‪ ,‬ב‪ ,‬דיני הדס ה"ב) הובא‪ :‬למשולש נחשב כל שבמראית עין‬
                         ‫נראה משולש [ואם קו (חוט) המקיף סביב נוגע בכל שורשי העלים‪ ,‬למעלה או למטה‪ ,‬כשר‬
                         ‫בודאי]‪ .‬ושם (הערה ב) מובא‪ :‬ידוע בשם החזו"א שאם יש קו הנפגש בכל השורשים‪ ,‬נחשב‬

                                                              ‫משולש‪ ,‬ולא שזה השיעור‪ ,‬אלא שזה בודאי שפיר דמי‪.‬‬

                         ‫בילקוט יוסף (עמ' קנג) כתב‪ ,‬שמנהגו של רבנו הגר"ע יוסף‪ ,‬היה לבדוק את ההדסים על ידי‬
                         ‫מבט מהיר מרחוק מבלי עיון‪ ,‬וכל שנראה שהוא משולש נחשב משולש‪ .‬ושכן נהגו כמה מורי‬
                         ‫הוראה בירושלים‪ .‬והביא שבספר מעדני שלמה (עמ' פז ועמ' צא) העיד על הגרש"ז אוירבך‬
                         ‫שהיה מסתכל על ההדסים מרחוק ולא מדד בדקדוק בקו אחד‪ ,‬שדי שנראה בעין שהוא‬

         ‫משולש‪ .‬פה‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90