Page 117 - Step and repeat document 1
P. 117
היצירה של אנד|ריי11710| 9
עלוב בחורף קר ללא אב .אימא כתבה שירים ,ציירה
ציורים וחיכתה לבעלה ,אך הוא לא שב .הסבתא היהודייה
שלי הציעה שניסע לישראל ,לשמש ,לחפש גורל חדש.
אימא הסכימה ,ארזה מזוודה ואת הדיפלומה הסובייטית
של הפקולטה לאומנויות הנחשבת בעיר .ככה ברחנו
מהשיכונים של סנט פטרסבורג לארץ ישראל.
בישראל גרנו בשיכונים המתפוררים בלוד .לא הכירו
פה בדיפלומה האומנותית שלה וגם לא ביהדותה ,והיא
נאלצה לנקות בלילות חדרי בתי חולים .סבתי הטובה
נפטרה ,ואימא נשברה וברחה שוב ,חזרה לעיר הולדתה".
"את מבינה" ,אמר" ,אני לבד .חייב לשרוד .ככה חברתי
לזולה של רוסים כמוני" ,אנדריי המשיך לגולל את סיפורו.
"הסתובבנו בלילות והתחבאנו בימים .לא היה לי טוב שם.
לחבורת הרוסים חברו טיפוסים אפלים .במיוחד פחדתי
מהסמים .לא רציתי להתמכר .חששתי מאוד מהטיפוסים
הרעים האלה ,פחדתי מהעבריינים שהסתובבו בינינו
ועסקו בסחר .לא רציתי ליפול ולהידרדר .החלטתי
לחפש עבודה .באזור התעשייה של העיר הבחנתי במחסן
אופניים .התקבלתי .שם עבדתי ואכלתי ,ובסוף היום,
כשכל העובדים הלכו לבתיהם ,התגנבתי חזרה פנימה
וישנתי על הספסל במשרד .עזורי ,בעל הבית ,לא אהב
אותי במיוחד .משהו במראה שלי ,אולי השיער הארוך,
אולי הקעקועים הרבים שעל גופי ,עצבן אותו .במהרה גם
הוא התחיל לקלל ולהכות אותי .שוב רכבתי על האופניים
עוזב בלי לדעת לאן...
