Page 122 - Step and repeat document 1
P. 122

‫‪10| 2 122‬או|רהאוטררהגרט־רנגפר־תנליפתלי‬

‫כמה פעמים קראתי את הטקסט המדוד‪ ,‬המדויק‪ ,‬הקצר‬
‫אך המקיף‪ ,‬של שוני‪ .‬עברו שנים רבות מאז שנפגשנו‪.‬‬
‫אומנם לפני כשנתיים נתקלתי בבבואה שלו בתל־אביב‪.‬‬
‫בדיוק חלפתי במכוניתי בשדרות רוטשילד לכיוון תיאטרון‬
‫הבימה כשראיתי אותו נכנס לקוביית הזכוכית‪ ,‬מעין בית‬
‫למעליות הגולשות מטה לחניה של בתי התרבות בעיר‪.‬‬
‫התבוננתי אחריו‪ ...‬לרגע נרעשתי‪ ,‬אך לא הקדשתי לכך‬
‫מחשבה יתרה‪ .‬המשכתי בדרכי‪ .‬הפעם‪ ,‬מרגע שקראתי‬
‫את המכתב‪ ,‬דמותו של שון חדרה למחשבותיי‪ ,‬וכמו‬

                           ‫בפרידה הראשונה‪ ,‬לא הרפתה‪.‬‬

‫נפגשנו במוסקבה‪ .‬קבוצה בין־לאומית קטנה של טיילים‬
‫הרפתקנים במסגרת מסע במסלול ההיסטורי של הרכבת‬
‫הטרנס־סיבירית ממוסקבה עד בייג'ין‪ .‬זה היה בקיץ של‬
‫שנת ‪ .2000‬קבוצתנו ערכה היכרות קצרה במלון בעיר‪,‬‬
‫ולאחריה יצאנו לסיור תחת שמי מוסקבה הבהירים‪ .‬העיר‬
‫לכדה אותי מייד‪ .‬השמיים כמו האירו באור יקרות את‬
‫בצלצלי הקרמלין המוזהבים ואת הכיכר האדומה עצומת‬
‫הממדים‪ ,‬הממורקת כמו לקראת מצעד‪ .‬עברנו ליד מעונות‬
‫הפאר של אצילי המאות ה־‪ 18‬וה־‪ .19‬בין כל אלה בלטו‬

          ‫בעיקר מקדשי צרכנות שצצו בפרוץ המילניום‪.‬‬

‫העיר רבת השנים אצרה בתוכה תהפוכות היסטוריות‬
‫שכולן ניכרו ברחובותיה‪ ,‬בפסליה‪ ,‬בבנייניה‪ .‬אל מול פסלו‬
‫של לנין‪ ,‬הניצב זקוף וגאה בין שדרות שיבולי הפנסים‪,‬‬
‫נתקלתי בו‪ .‬הוא עמד שם מחייך חיוך ציני לעברו של לנין‪,‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127