Page 165 - Step and repeat document 1
P. 165
האיש שאיבד די|רה16517| 3
השנים הללו הוא חיזר אחריי ,או נכון יותר כך פירשתי
אני את המחוות הקטנות ,ההזמנות לבחון את רכישותיו.
אני מודה ,גם את הסקס על המיטות החדשות אהבתי.
לפני שבוע הוא שלח לי פרחים ,זר של שושנים אדומות,
מחווה בהחלט יוצאת דופן מצידו .סיפר שעבר לדירת
חלומותיו ושהוא מזמין אותי לארוחה' .תבואי לבראנץ',
אני רוצה לחגוג איתך את הרגע הזה' ,כתב בפתק שצורף
לזר' ,ניהנה מבוקר חופשי ,ממראה השדרה .מחכה לך'.
כך בהתרגשות נכנסתי לדירתו אתמול בבוקר ,בשמלה
סקסית ,עדויה בתכשיטיי הצבעוניים .השולחן על
המרפסת היה ערוך חגיגית לשניים ,פרחי כלניות ,מפיות
תואמות ,סלטים מוקפדים .אפילו בקבוק יין רוזה מצונן
היטב עמד על השולחן .השיחה קלחה .הפעם לא דיברנו
על דירותיו .אט־אט הבחנתי שהריכוז של מישקה מתפוגג.
הוא המשיך בדיבורו ,אבל הרגשתי שבמחשבותיו הוא כבר
לא איתי .משום מה הוא הסתכל לכיוון העגיל הימני שלי.
הוא ניסה לחזור לשיחתנו ,אבל יכולתי להבחין בבירור
שקו המחשבה שלו ניתק .ניסיתי לדובב ,לצחוק ,לשחזר
את האווירה שהחל בה הבוקר .אפילו מחוות הפיתוי שלי
לא עזרו .מבטו ננעץ בעגיל המוארך שפיאר את אוזני.
לפתע ,כנשוך נחש קפץ מישקה מהכיסא ,ומתוך בהלה
אצורה צעק' :זה זה! זהו זה! זה האהיל בדירה .אני לא
מוצא אותה! היכן הדירה עם האהיל? אבדה לי דירה!'
כאחוז דיבוק מתעלם מקיומי הוא פתח את הדלת ורץ
בעקבות האבדה ...עוד יכולתי לשמוע את צווחתו
