Page 168 - Step and repeat document 1
P. 168

‫‪16| 8 168‬או|רהאוטררהגרט־רנגפר־תנליפתלי‬

‫של הלילה‪ ,‬כשהוא שקוע במסך במשרדו‪ ,‬רטט הנייד‪.‬‬
‫"מר פינקלשטיין?" שאל קול לא מוכר‪ .‬מבלי להספיק‬
‫לתהות על קולו של האדם מעבר לקו‪ ,‬שמע‪" :‬בנך נועם‬
‫יאנוש פינקלשטיין נמצא בתחנת המשטרה באבו כביר‪.‬‬

                    ‫אתה מתבקש להגיע בהקדם לתחנה"‪.‬‬

‫דניאל ממשיך להביט כמה דקות במסך‪ ,‬לא מאמין ולא‬
‫מבין את הדברים ששמע‪ .‬הוא מנסה לחזור ולהתקשר‬
‫למספר האחרון‪ ,‬אך לא נענה‪ .‬הוא קם‪ ,‬מביט סביבו‬
‫כמחפש דבר מה לא ברור‪ ,‬חוזר ונועץ מבט בנייד שעל‬
‫שולחנו עוד כמה שניות‪ ,‬מתיישב עד שמשהו חודר‬
‫להכרתו‪ .‬בזריזות הוא קם‪ ,‬חוטף את הנייד‪ ,‬את מפתחות‬
‫הרכב ויורד במעלית לקומת החנייה‪ .‬הוא מקליד 'אבו‬

                     ‫כביר' בווייז‪ ,‬מתניע את הג'יפ ונוסע‪.‬‬

‫נועם‪ ...‬עוברת המחשבה בראשו‪ ,‬מתי דיברתי איתו‬
                ‫לאחרונה? והיכן? הוא לא מצליח להיזכר‪.‬‬

‫תמונה בהירה מהעבר הרחוק מצטיירת בראשו‪ :‬הוא יושב‬
‫עם נועם וסיוון הקטנה על מושב הגלגל הענק בכיכר‬
‫הקונקורד בפריז‪ .‬הוא במרכז‪ ,‬מחבק את שני ילדיו‪ ,‬והגלגל‬
‫מתחיל להסתובב ומעלה אותם מעלה מעלה‪ .‬מעל לגגות‬
‫פריז‪ .‬העיר כולה פרושה לרגליהם‪ .‬הם צוחקים בהנאה‪.‬‬
‫את הנקודה הגבוהה הוא זוכר בבירור‪ .‬מימינו השתרעו‬
‫גני הטולרי‪ ,‬פירמידת הזכוכית וארמון הלובר‪ ,‬ומשמאלו‬
‫נראה השאנז אליזה ושער הניצחון המפואר‪ .‬הגלגל‬
‫מסתובב עוד‪ ,‬והם יורדים מטה‪ ,‬מטה‪ .‬דניאל מרגיש את‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173