Page 86 - haFETS-2
P. 86

‫‪ oiyr - dgizt‬חיי‬                     ‫‪ gn‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְוֵי ַ ָ ָבר ַהֶה ְל ָ ְפט ְל ַצד ַה ב ְל ַצד ַה ְכ ת א ְל ֶה ְפ ‪.‬‬
‫ֲא ִפ ִא ה א ִאי ֵ ינ ִני‪ִ ,‬נ ְת ַחַ ְבנ ִמ ַה ָרה ְ ִמ ְצַות ֲע ֵ ה‬

    ‫ַה ָלד א ת ְל ַכ ְזכ ת‪ְ) .‬ו ִא ָה ִאי ַהה א ְיֵרא ֱא ֹל ִקי‬
‫ִנ ְת ַחַ ְבנ ָלד א ת ְל ַכ ְזכ ת‪ ִ ַ ,‬י ָקר ב ְונ ֶטה י ֵתר ַהָ ָבר‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ l`e‬יתפיס ]יתפוס[ עלי הקורא לאמר‪ ,‬ברמב" הלכות דיעות הנ"ל‪ ,‬דאיירי‬

‫שבוודאי הרמב" חולק על רבינו במדות‪ ,‬נאמר‪ ,‬והוי ד את 'כל אד '‬

‫יונה והסמ"ג והסמ"ק‪ ,‬וסובר שהוא רק לכ זכות‪ ,‬ובמימרא דשבועות הנ"ל‬

‫מדה בעלמא ולא מצות עשה‪ ,‬והראיה‪ ,‬ובספר המצות הנ"ל‪ ,‬דאיירי בביאור‬

‫שהרמב" כתב ש בסו מאמרו במשנה המצות עשה דבצדק וכו'‪ ,‬נאמר‪ ,‬והוי‬

‫הנ"ל 'שהוא מדרכי החסידות'‪ .‬דזה אינו‪ ,‬ד את 'חביר ' לכ זכות‪ ,‬חביר משמע‬

‫דהרמב" איירי ש ‪ ,‬באד שאי אני שאתה מכירו שאיננו רשע‪.‬‬

‫‪lka epiid ,'xaer'c mipta epazky dne‬‬  ‫מכירו א הוא צדיק א רשע‪ ,‬לזה בודאי‬
‫‪ .mipte` 'gd‬ומפני שבכא הוא קשה‬        ‫אי אני מחויב מ התורה לדונו לכ‬
‫קצת להבי מפני מה‪ ,‬לכ אבאר בעזרת‬      ‫זכות‪ ,‬רק מדה טובה בעלמא‪ .‬וכ‬
‫הש יתבר ‪ .‬הנה בלשה"ר ורכילות‪,‬‬        ‫ברמב" בפרק ה' מהלכות דעות בהלכה‬
‫ובפניו ובשלא בפניו‪ ,‬פשוט דשיי מצות‬   ‫ז'‪ ,‬שמונה זה בי מדותיו של תלמיד‬
‫עשה זו‪ .‬וכ בי על שקר ובי על אמת‪,‬‬     ‫חכ ‪ ,‬ומשמע דהוא רק מדה בעלמא‪,‬‬
‫בודאי שיי ג כ מצות עשה זו‪ ,‬כי‬        ‫הת איירי ג כ בכהאי גוונא‪ .‬ותדע‪,‬‬
‫באמת אנו רואי בעינינו מחוש הנסיו‬     ‫דהא העתיק ש לשו המשנה דאבות‬
‫שכמה וכמה סיפורי מ הלשה"ר‬            ‫'הוי ד את כל אד לכ זכות'‪ .‬אבל‬
‫והרכילות איננו שקר מוחלט‪ ,‬וא על‬      ‫אנ איירינ באיש שאני מכירו שאינו‬
‫פי כ נשתנה כמה פעמי מאמיתת‬           ‫רשע‪ ,‬רק מ הבינוני ‪ ,‬ש הוא חיובא‬
‫המעשה‪ ,‬לדברי המספר‪ ,‬מהיפ להיפ ‪,‬‬
                                                                    ‫דאורייתא‪.‬‬

‫‪ ,di`xde‬מהרמב" גופא‪ ,‬בספר המצוות שכמה פעמי מתחיל המספר לסדר את‬

‫במצוה קע"ז הנ"ל‪ ,‬כתב דברי הלשה"ר או הרכילות מאמצע‬

‫בהדיא‪' ,‬ובכלל ג כ שיתחייב שידי הדיבור או המעשה‪ ,‬ואינו מסדר מה‬

‫את חבירו לכ זכות'‪ .‬מלשו 'שיתחייב' שהיה קוד לזה‪ ,‬ועל ידי זה נשתנה‬

‫משמע בהדיא דאיירי בכל אד ‪ ,‬דהתרי"ג כמה פעמי העני לגמרי )כמו שכתב‬

‫מצות נאמרו לכל ישראל‪ .‬וראה כי אחד מ הראשוני )רמב" באגרת תימ‬

‫דברינו אמת‪ ,‬דבמשנה דאבות וכ עמ' ל"ה( שמי שירצה להתחיל באמצע‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91