Page 3 - Dashboard.url
P. 3
סעודת שבת 1
סעודת שבת
מנהג אמירת שלום עליכם ו'צאתכם לשלום'
ידוע שהחתם סופר לא אמר שלום עליכם ,ושהוא על דרך הא דמבואר בשו"ע )או"ח סי' ג' ס"א( שעכשו לא נהגו
לומר למלאכים התכבדו מכובדים )עיין מנהגי חת"ס פ"ה סעיף ו'( .ושם מבואר הטעם בזה ,משום דמחזי כיוהרא ,כי אין
אנו מחזיקין עצמנו ליראי שמים שמלאכים מלוין אותנו )עיין שם בב"י ,ב"ח ,ט"ז סק"א(.
אך במור וקציעה שם לא סבירא ליה לטעם זה ,משום דמשמע טובא שלכל אדם מלוין אותו שני מלאכים ,ואפילו
מי שאינו חסיד שני מלאכים נמצאים עמו ,עיין שם .ולפי דבריו אתי שפיר המנהג שאומרים שלום עליכם .אך
אם כן מה ענין אמירת שלום עליכם בשבת דייקא כיון דהם עמו תמיד .ויתכן דלשבת באים לשומרו מלאכים
אחרים שגבוהים במדריגתם מאלו דימות החול ,ולזה אומרים להם שלום עליכם.
ויש להוסיף עוד בזה ,שיש לומר דלצדיקים נשלחים ]עוד[ מלאכים מיוחדים לשבת קודש ,ואינם כלל מלאכי
שמירה .ולזה אפשר שאא"ז מצאנז שלא אמר 'צאתכם לשלום' ,הוא לגודל ענותנותו שאליו באים רק מלאכי
שמירה והם נשארים כל השבת ,ורק לאלו בעלי מדריגות גבוהות שזוכין למלאכי שבת קודש שבאין במיוחד
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ע"פ שו"ת דברי יציב או"ח סי' קכ"ג לכניסת שבת ,בהם שייך לומר צאתכם לשלום.
הנה טעם מנהג האומרים בליל שבת קודש צאתכם לשלום ,יש לומר דהיינו מחמת שמתבייש לעסוק באכילה
ושתיה בפניהם ,ומבקש שיצאו לשלום קודם שהולך לסעוד ,ואולם זקה"ק מצאנז ובניו הקדושים זי"ע לא נהגו
לומר חרוז זה ,וכן נהג כ"ק אאמו"ר זי"ע ,וכל צאצאי הרה"ק מצאנז ,ואף שמודפס בסידורים לאמרו .כי הדבר
תלוי במי הדברים אמורים ,והם בגודל קדושתם שלא טעמו טעם מאכל ,לא היה להם להתבייש בפני המלאכים,
ואדרבא יעמדו ויראו איך שקרוצי חומר עכור עובדים את השי"ת בקדושת האכילה.
כ"ק אדמו"ר זי"ע ,בס"ג נח תשל"ז
c
טעם שמברכין על הבשמים קודם קידוש
המנהג להריח בדי הדס בליל שבת קודש ,ויסודתו בהררי קודש על פי האר"י ז"ל )והובא במג"א ריש סי' רס"ב(,
ויש מקור לזה בש"ס שבת )ל"ג ע"ב( ברבי שמעון ורבי אלעזר ,בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט
תרי מדאני אסא )פרש"י ,תרי מדאני – חבילות של הדס להריח בשבת( ורהיט בין השמשות ,אמרו ליה הני למה לך ,אמר
להו לכבוד שבת ,ותיסגי לך בחד ,חד כנגד זכור וחד כנגד שמור ,אמר ליה לבריה ,חזי כמה חביבין מצות על
ישראל ,עיין שם .וכן מצינו לענין ברכת היין בפדיון הבן דמבואר ברא"ש )בסוף מסכת בכורות( ,שזה מתיקון הגאונים,
והדר מזגי ליה לכהנא כסא דחמרא ומייתי אסא ומברך כהנא בורא פרי הגפן ובורא עצי בשמים וכו' עיין שם.
וכן גבי מילה )בסי' רס"ה( ,ובטור )אהע"ז סי' ס"ב( בברכת אירוסין וברכות נישואין ,דיש מקומות שנוהגין להביא
הדס עם היין ,ובדרישה שם ,שדרכן היה לברך על הדס תמיד ,עיין שם.
ויש לומר טעם על פי פשטות ,דהנה בכתובות )י"ז ע"א( אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעי שהיה נוטל בד של
הדס ומרקד לפני הכלה ,ומשמע שההדס מעורר השמחה ,ועל דרך שאמרו ביומא )ע"ו ע"ב( רבא רמי כתיב ישמח
וקרינן ישמח ,זכה משמחו לא זכה משממו ,והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין ,ובברכות )מ"ג ע"ב( שהריח דבר
שהנשמה נהנית ממנו ,עיין שם .ואם כן למה שנתבאר דיש חיוב שמחה בשבת )עי' דברי יציב ח"ז סי' מ"א( ,יש לומר
דלכן מריחים בהדס בשבת שמעוררת שמחה ודו"ק.
ולזה בדבר הטעון כוס ,שהטעם מבואר במרדכי )הובא בב"י הל' מילה ועי' שועה"ר סי' ק"צ מ"ש בזה( משום אין אומרים
שירה אלא על היין המשמח אלקים ואנשים ,כמבואר בברכות )ל"ה ע"א( ,נהגו להביא גם הדס משום שמחה,
ודו"ק .ונהניתי שמצאתי אחר כך בשלחן גבוה )סי' רס"ה סק"י( שכתב גם כן הטעם שמריחין בברית מילה משום
שמחה ,ועל דרך הכתוב שש אנכי על אמרתך ,עיין שם .כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ע"פ שו"ת דברי יציב או"ח סי' קל"ה
c
קידוש בין שעה שש לשבע
במג"א )סי' רע"א סק"א( הביא מהתקוני שבת ,שיקדש קודם לילה ,כי בתחלת ליל שבת מזל מאדים שולט ,עיין שם.
ומנהג העולם שאין נזהרים בכך ומקדשים תיכף כשבאים מבית הכנסת ,זולת יחידי סגולה.
