Page 5 - Dashboard.url
P. 5

‫סעודת שבת ‪3‬‬

‫לנו להמתין עד אחר השבת כאשר ישמרנו מבואו ועד צאתו‪ ,‬אך יש לומר דכאשר מקבל על עצמו בכניסת השבת‬

‫לשמור את השבת כהלכתה‪ ,‬ומצפה ושומר משאת שבת‪ ,‬ולומד הלכותיה‪ ,‬בזכות זה מעלין עליו כאילו שמר כבר‬

‫כל השבת כהלכתה )עיין ברכות ו' ע"א דבחשב אדם לעשות מצוה כאילו עשאה‪ ,‬ובמנחות ק"י ע"א כל העוסק בתורת כו' כאילו הקריב‬

‫וכו'(‪ ,‬ומיד בהתקדש היום נמחלין לו כל עוונותיו וראוי להעיד על בריאת שמים וארץ‪.‬‬

‫ויש לרמז כן בלשון הפייטן )בזמר מנוחה ושמחה( שומריו וזוכריו המה מעידים‪ ,‬כי לששה כל ברואים ועומדים‬
‫וכו'‪ ,‬אכול בשמחה כי כבר רצך‪ ,‬במשנה לחם וקידוש רבה‪ .‬דשומריו‪ ,‬היינו מלשון הכתוב ואביו שמר את הדבר‪,‬‬
‫שממתין ומצפה מתי יבא‪ ,‬וזוכר את השבת ומכין את עצמו לשמרה כראוי‪ ,‬ובכך המה מעידים כי לששה כל‬
‫ברואים ועומדים‪ ,‬שראוי לעדות מיד בבואו לקיים מצות קידוש היום‪ ,‬ולזה אכול בשמחה‪ ,‬כי כבר רצך‪ ,‬שמקודם‬
‫כבר רצה את מעשיך ומחל עוונך‪ ,‬והיינו מה שהזכיר במשנה לחם וקידוש רבה‪ ,‬שראוי אתה לקיים קידוש היום‬

‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שב"ק נח תשס"ו‬                          ‫כמצותו ולהעיד על אדון הכל‪.‬‬

                                  ‫‪c‬‬

            ‫האכילה בשבת תיקון על האכילה שלא כדת‬

‫שאלו פעם את זקה"ק בעל הבני יששכר זי"ע‪ ,‬לאיזה צורך נבראה אפיקורסות‪ ,‬והשיב שזה צורך למצות צדקה‪,‬‬
‫כאשר עני פושט יד‪ ,‬אל יגיד לו להאמין ולבטוח בהשי"ת הנותן לחם לכל בשר‪ .‬על משקל דבריו יש להתבונן‪,‬‬
‫לשם מה ברא השי"ת שיצטרך האדם לריבוי אכילה ולא יהא אוכל קימעא ומתברך במעיו‪ .‬אלא שיש לומר שיש‬
‫בזה צורך לסעודת שבת‪ ,‬שאז יתקן מה שאכל בכל השבוע אכילה שלא כדת ח"ו‪ ,‬ועל דרך שאמרו )עיין ילקוט הושע‬
‫תקכט( צדיקים בדבר שחוטאים הם מתרצים‪ ,‬וזה יוכל לקיים רק על ידי ריבוי אכילה‪ ,‬מה שאין כן אם לא יוכל‬

                                               ‫לאכול רק קמעה‪.‬‬

‫ולכן כאשר מקיים את דברי הכתוב )ישעיהו נח‪ ,‬יג( וקראת לשבת עונג‪ ,‬ומכוין לקיים מצות השי"ת לאכול לכבוד‬
‫שבת קודש‪ ,‬הוא מתקן בזה את שאר אכילותיו‪ ,‬וכידוע מה שכתבו בזה שיש מעלה יתירה בעבודת ה' על אכילה‬
‫כדת‪ ,‬להפוך לטוב את היצר הרע והמידות הרעות‪) ,‬עיין אוהב ישראל ליקוטים ד"ה חכמים‪ ,‬ובייט"פ לר"ה אות‬

                                                       ‫א'(‪.‬‬

‫ונוכל לרמוז דברים אלו בלשון הכתוב )בראשית א‪ ,‬לא ב‪ ,‬ג( וירא א־להים את כל אשר עשה וגו' ויברך אלקים‬
‫את יום השביעי וגו'‪ .‬וירא אלקים את כל אשר עשה‪ ,‬אף התאוות ומדות רעות‪ ,‬והנה טוב מאוד‪ ,‬ובמדרש )ב"ר ט‪,‬‬
‫י( טוב‪ ,‬זה מלאך החיים‪ ,‬היינו מה שבבחינת הטוב והחיים‪ ,‬מאוד‪ ,‬זה מלאך המות‪ ,‬שהוא יצר הרע )ב"ב ט"ז ע"א(‪,‬‬
‫שגם בזה יש לעבוד את הקב"ה‪ .‬ולזה הסמיך הכתוב ואמר ויברך אלקים את יום השביעי ובמדרש )ב"ר יא‪ ,‬ד(‬

             ‫שנתן ברכה במאכלים‪ ,‬אולם ויקדש אותו וכדרך שאמרו קדש עצמך במותר לך‪ ,‬לאכול בקדושה‪.‬‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪ ,‬ע"פ שחורש"י בראשית תש"מ‬

                           ‫‪c‬‬

                                  ‫טעם לאכילת דגים בשבת‬

‫על דרך הרמז יש לומר בטעם הדבר שאוכלים דגים בשבת‪ ,‬משום שהדגים שותקים ואינם מדברים‪ ,‬ובשבת מצינו‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬    ‫שאסור לדבר דיבורי חול‪ ,‬וילפינן לה ממצוא חפצך ודבר דבר )עיין שבת קי"ג ע"ב(‪.‬‬

                                  ‫‪c‬‬

                                  ‫לחיים אחרי אכילת הדגים‬

‫המנהג ששותים לחיים אחרי אכילת הדגים‪ ,‬ואפשר שטעם הדבר נעוץ במה דאיתא בכתבי האר"י הק' )ועיין מאור‬
‫ושמש ליקוטים חולין ס"ו ע"ב‪ ,‬ישמח משה וירא בד"ה ויקח חמאה‪ ,‬ומקורו בספר מרפא לנפש דף י"ז ע"א( שנשמות הצדיקים מגולגלים‬
‫בדגים‪ ,‬ועל כן אוכלים דגים בשבת קודש‪ ,‬וצדיקים היו מהדרים לאכול דג הלאקס )ועיין במאור ושמש שם(‪) .‬וראה‬

‫בשחורש"י מכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע וישב תשל"ח שהוסיף עוד בזה כי "יש כוונות מיוחדות על זה‪ .‬ובשבת קודש יכולים לתקן את אלו הנשמות‬

‫הקדושות‪ ,‬ועל ידי האכילה הזאת נתקנת גם הנשמה הנמצאת במאכל‪ ,‬וגם האדם האוכל נתקן על ידי זה שאוכל בקדושה לכבוד שבת קודש"(‪.‬‬

‫ולזה נהגו לשתות לחיים אחר הדגים‪ ,‬כדי להעלות הנשמות המגולגלות בהדגים‪ ,‬וכמו שדרך העולם לתת תיקון‬

‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬                ‫בשתיית לחיים ביארצייט לעילוי נשמת נפטרים‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10