Page 4 - Dashboard.url
P. 4
סעודת שבת 2
ונראה על פי אומרם ז"ל )שבת קי"ט ע"ב( וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת ,מלאך טוב אומר
יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ,ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ,עיין שם ,והיינו שמזל מאדים נענה בראשו על
כרחו ומתבטל כח שליטתו .וכבר כתב ביערות דבש )ח"ב דרושים ב ,ג ,י( דאחד הטעמים למה שחז"ל הרבו להזהיר
לשמוח בשבת הוא ,משום דבשבת שולט כוכב שבתאי ,וכל השמחים בו יקרם רעה על פי חכמי המזלות ,ולכך
עלינו לשמוח היפוך גזירת הכוכב ,להורות כי אין בגזירת הכוכב ממש ,ואין אנו תחת המזל והכוכב ,עיין שם,
וכמו שאין יראים משלטון כוכב שבתאי ,הכי נמי שלא נירא משעת שלטון מאדים )ועיין ערוך השולחן סי' רע"א סי"א(.
ואפשר גם שתומכים יתדותיהם על לשון השו"ע )שם( ימהר לאכול מיד ,שאין צריך להמתין עד כלות שליטת
המזל מאדים ,דבשבת קודש כל המזיקים בדלים וכל דינין מתעברין מינה )זוה"ק ח"ב דף קל"ה ע"ב(.
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,שחורש"י בראשית תשל"ז )ועיין שו"ת דברי יציב ח"ז סי' כ"ט(.
c
לקבל שבתות מתוך שמחה
בפסחים )ק"ו ע"א( תנו רבנן ,זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין .ושם בתוס' ,דזכירה כתיב על היין ,זכרון
כיין לבנון נזכירה דודיך מיין וכו' ,מצינו למימר דקידוש על היין דבר תורה ,עיין שם) ,ועיין עוד במפרש נזיר ד' ע"א ,רש"י
ברכות כ' ע"ב ,ובערוך השולחן סי' רע"א( .וצריך ביאור מנא לן דמקדשין על היין ,דהני קראי שהביאו התוס' דכתיב בהו
זכירה על היין אינם אלא מדברי קבלה ,גם משם אין לימוד גמור על זכירת יום השבת.
ונראה דהנה לכמה שיטות שבת חייב בשמחה )ע"ע דברי יציב או"ח סי' רמ"א( ,ואולי בכניסת השבת לכולי עלמא חיובא
איכא לקבלינהו בשמחה )עיין שו"ע או"ח סי' רס"ב ס"ג וישמח בביאת השבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה וכו'( ,ובזה
אתי שפיר הנוסח שאומרים בליל שבת קודש )בתפילת רבון כל העולמים( וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה וכו'
ודו"ק.
ולפי זה יש לומר ,שירדו חכמים לדעת תורה לחייב זכירה דכניסת השבת על היין ,דהא אין שמחה אלא ביין
)פסחים ק"ט ע"א( ,וכעין זה כתב החינוך )מצוה ל"א( בטעם המצוה כדי לעורר האמונה ומשום הכי על היין שהיא
כ"ק אדמו"ר זי"ע ,ע"פ שו"ת דברי יציב או"ח סי' קל"ה משמחת ומעוררת ,עיין שם ודו"ק היטב.
c
טעם שיש ליתן עיניו בנרות בשעת קידוש
יש ליתן טעם לשבח על שבהתחלת הקידוש צריך ליתן עיניו בנרות )רמ"א או"ח סי' רע"א ס"י( ,ויש דיעות בפוסקים
)שם בסי' רע"ג ס"ז( דאין מקדשים אלא לאור הנר ,ולהבין בעי למה הקידוש תלוי בנר )ועיין שו"ת דברי יציב או"ח סי'
ק"כ אות ב'(.
ונראה דהנה איתא שהקידוש שאומרים הוא בתורת עדות על בריאת שמים וארץ )עיין דעת זקנים מבעלי התוס'
שאומרין אותו בעמידה לפי שהוא עדות על מעשה בראשית ועדות מעומד ,עיין שם ובט"ז ומ"א סי' רס"ח ס"ז(,
אך צריך ביאור איך שייך בזה גדר עדות והלא בעדות בעינן או ראה או ידע ,ואיך יתכן להעיד מחמת אמונה.
אלא שבמדרש )ב"ר יא ,ב( ויברך אלקים את יום השביעי ר"א אומר ברכו בנר ,ר' אליעזר אומר בי היה מעשה ,פעם
אחת הדלקתי נר בערב שבת ובמוצאי שבת מצאתי אותו דולק ולא חסר כלום וכו' ,וכתב על זה זקני הק' בבני
יששכר )מאמר ברכת שבת אות ה'( ,ומוכרחים אנחנו לומר שזה הוא לכל איש הישראלי ,שנרות של שבת מתברכים
יותר באורם מכל ימות החול ,לזה רב ולזה מעט ,וכמדומה שהמבינים יודעים זה ,עכל"ק.
ולכן על ידי שמסתכל בנרות קודם קידוש ורואה איך שהם דולקות יותר יפה מכל ימות השבוע ,מזה יכול להעיד
שה' בורא שמים וארץ ולו הגדולה והגבורה בשידוד מערכות הטבע ,ויקדש את יום השביעי וברכו בנרות ,וזה
טעם ההסתכלות בנרות קודם קידוש כדי שיוכל לומר ויכולו להעיד על בריאת שמים וארץ ,וזו היא גם סברת
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ע"פ שחורש"י בראשית תש"מ ותשא תשמ"א אלו הפוסקים דאין לקדש באין לו נר ,והבן.
c
שומריו וזוכריו המה מעידים
בשעת הקידוש מעיד האדם על בריאת שמים וארץ ,וכבר כתבו בזה דלכאורה כיון שהחוטא פסול לעדות ,האיך
אנו כשרין לעדות )עיין בעיון יעקב שבת קי"ט ע"ב בשם הכל בו ,ובהקדמה לדרך פקודך הקדמה ו'( .אלא שכבר אמרו חז"ל )שבת
קי"ח ע"ב( כל המשמר שבת כהלכתה וכו' מוחלין לו על כל עוונותיו ,ושוב ראויים אנו להעיד .אלא שלזה היה ראוי
