Page 27 - 13322
P. 27
משחק הכרות
אביבה אורן הבית ברמת השרון
חלקם -איש את רעו אינם מכירים אני חדש ב״מגדלי הים התיכון״
וצריך להפוך זרים לחברים. גר בבית הידוע בזמן הנכון,
למדריכה היצירתית יש פתרון. משתדל להתרגל לסביבה החדשה
זהו משחק הכדור והזיכרון. וזו מלאכה די קשה.
שכחתי לספר -שמי איציק או יצחק. איש שיחה אני ,מתעניין בדיירים,
תגלו בהמשך שזה שייך למשחק. רוצה לדעת אם הם מאושרים,
כל אחד מכריז לשמו ופרט מחייו בודק תכניות פעילות וחוגים,
רואה שמנחת פה מתמוגגים.
ואז קורא בשם חבר וזורק כדור אליו. דייר אחד חביב ,מפגין חשיבות,
הגיע תורי ולפתע חשך עולמי רוצה לעזור ברוב התלהבות,
אינני זוכר אף שם מלבד שמי. מציע לי בקול מלוא גרון:
״כדאי לך לבוא לחוג תאטרון!״
מה אעשה? מ ָצ ַרה כיצד אחלץ? ומוסיף:
אז עלה בי רעיון של לץ:
״זה חוג תרבותי ,משעשע ,מהמם,
הרמתי עיניים ,זרקתי כדור לשמיים, תאמין לי -אין בו רגע משעמם
קראתי בשמי ״איציק ,איציק״ ועוד יותר מזה -המדריכה -
פעמיים. שחקנית ,זמרת ו -חתיכה״.
מגיע לחוג ביום שלישי ,במועד,
המדריכה מבינה ,מחבקת וצוחקת, המשתתפים רבים וזה מעודד.
רצינות -ברגע נעלמת ונמחקת!
אני הפכתי לגיבור היום -
כמה טוב לי שהגעתי הלום!
27מעת לעט