Page 23 - 13322
P. 23
לוליק הערוםמןבמשבילי
פיפי כהן הבית בבת ים
חנה קוטון ברון הבית ברמת השרון
בגיל 53התאלמנתי .את ימיי הייתי מעבירה בקנטרי -
במשך שנים אימא חזרה וסיפרה לנו משתתפת בפעילות גופניות ,הרצאות ונפגשת עם
על לוליק ,אהובה מבית הספר ברובנה חברות .יחד עם זאת לאט לאט הסתגרתי בבית .ביום
שבפולין .יפה תואר עם בלורית שחורה. הולדתי ה 69 -קיבלתי מילדיי מתנה -גור כלבים
לבן כשלג .נתתי לו את השם במבי .כאן התחיל רומן
ואבא היה שומע ומחייך. שנמשך כבר 12שנה .בהתחלה היה לי קשה להרגיל
אותו לניקיון ולעשות את הצרכים על נייר עיתון ואחר
כמו בכל שנה ,לפני חג הפסח ,אבא הוציא כך גם מחוץ לבית .לאט לאט במבי נקשר אלי ואני אליו
את המזרונים וכלי-המיטה ל ֶש ֶמש בחצר. והוא הפך לבן לוויה שלי .נסעתי כמה פעמים לחול
את מיטות הברזל ריסס במכונת-הפליט והשארתי אותו בפנסיון לכלבים שם היו מספרים לי
שכל הזמן במבי בכה עד שובי .כיום הוא החבר הכי
ויצא לסידורים. טוב שלי .מידי ערב במבי ישן במיטת הפרווה שלו
ובעזרת השיניים הוא גורר אותה לחדר השינה שלי
אימא החלה בניקיונות הבית כשהיא לבושה וישן לידי .אני מבינה אותו לפי הבעת הפנים -מתי
בחלוק ישן ,נעלי בית ישנים ומטפחת ראש. הוא רעב ,מתי הוא צמא או רוצה לצאת לטיול .במבי
את תריסי-העץ והמשקופים רחצה ,את הוא הנשמה שלי וכשאני יוצאת מהדירה ומשאירה
השמשות מרקה בנייר-עיתון וכשהחלה אותו לבד אני מסבירה לו שאני יוצאת ואז הוא לא
לנקות את הפנלים ,שמעה צעדים עולים בוכה .כשהוא בחברת מישהו אחר הוא בוכה בכי קורע
במדרגות העץ ונקישה בדלת .אימא מיהרה
לנגב את ידיה בסינר ופתחה את הדלת. לב לכן אני איתו כל הזמן ואנחנו בלתי נפרדים.
בפתח עמד אדם שמן ,לבוש בחליפה
שחורה ,קירח ומיוזע .הוא מחפש את רחל
ברמן .אימא נבוכה כי זה שם נעוריה .האם
זה לוליק? הם לא נפגשו סיום הלימודים
והוא לא זיהה אותה וחשב שהיא עובדת-
ניקיון.
לוליק בא מאמריקה לביקור משפחתי
בארץ .אימא הכניסה אותו הביתה ומזגה לו
משקה אשכוליות מהבקבוק שעל השולחן.
הוא לגם והניח מיד את הכוס על השולחן.
הם שוחחו מעט ,העלו זיכרונות והוא נפרד
לשלום והלך.
אימא מיהרה לגמור את הניקיונות,
התקלחה ,החליפה בגדים וכשאבא בא
חיבקה ונשקה לו ואמרה שהיא אוהבת
אותו .מזגה לו מיץ מהבקבוק שעל השולחן.
אבא לגם מהמיץ וירק .זה היה מיץ לימון
מרוכז .אמא פרצה בצחוק ואבא אחריה
ואמרה“ :החמוץ הזה התאים ללוליק ולך -
נשיקה”.
23מעת לעט