Page 10 - lev

‫דברי פתיחה‬

‫אם כן מחדש הלב אהרן שיהושע בן נון פוסק להחדיל את הנס של ד' של אבנים מן השמים‪ ,‬ורק שיסייע לישראל‪ ,‬אבל המצוה‬
‫עצמה צריכה להיעשות על ידינו ועל ידי כוחנו במלחמה‪ .‬כי כך צריך להתפרסם שבח וגבורה לישראל‪.‬‬
‫עד כמה גבהה מדריגת יהושע בתורתו‪ ,‬בפסיקת הלכות לישראל לכיבוש ארצו!‬
‫ועד כמה גבהה קומת מורנו ורבינו הלב אהרן‪ ,‬ר' אהרן אבן חיים‪ ,‬בהסבירו כך את תורת יהושע!‬

‫כי לא רק שלא צריך לצפות לנס גלוי מן השמים‪ ,‬אלא שגם אם עושה הקב"ה נס גלוי ומשליך אבנים מן השמים ועל ידי כך אין‬
‫צורך להכניס את החיילים לפיקוח נפש ולהיכנס לקרב‪ ,‬אף על פי כן מורה יהושע בן נון להקב"ה לחדול מן הנס ואנו נעשה‬
‫המצוה בשלימות כהלכות המלחמה‪ .‬רק כך תיכבש הארץ על פי "והורשתם אותה וישבתם בה"‪ ,‬ובכך יתגדל יותר שמו וכבודו‬

‫שבתוכנו הוא שוכן וחי בקרבנו ומתהלך בקרב מחננו להצילנו ולתת אויבנו לפנינו‪ ,‬וכך הוא נותן לנו כח לעשות חיל ‪ -‬ולנצח‪.‬‬

‫ג‪ .‬השארת ישראל בארץ את הכנענים מרצון עד שנהיו הם אדונים לעצמם‬

‫שופטים א כז‪-‬כח‪:‬‬
‫ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת ישבי דור ואת בנותיה ואת יושבי‬
‫יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת‪ :‬ויהי כי חזק ישראל‬

‫וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו‪:‬‬

‫לב אהרן סימן ה‪:‬‬

‫או ירצה "ויואל הכנעני"‪ ,‬לומר שמתחלה ישב הכנעני שם לא מרצונו ובחירתו‪ ,‬כי לא ישב מפני שרצה הוא לישב‪ ,‬אלא מפני שרצה ישראל‬
‫להושיבו‪ ,‬אבל גברה ידו אחר כך עד שהיה אדון לעצמו‪ ,‬באופן שהיתה ישיבתו שם מרצונו‪ ,‬כי לא הוצרכו עוד לרצון ישראל בזה‪ ,‬כי אף‬
‫על פי שלא ירצו ישבו‪" .‬ויהי" זה כאשר "חזק ישראל" והיה להם כח לגרש אותם ולהוריש אותם‪ ,‬ולא עשו כן אלא השימום למס‪ ,‬ובזה‬
‫"והוריש"‪ ,‬כאשר רצו אחר כך להוריש אותם‪ ,‬לא יכלו על זה אלא ש"לא הורישו"‪ ,‬ואז חזרו להיות אדונים לעצמם‪ ,‬ובזה יתיישב אומרו‬

‫"והוריש לא הורישו"‪ ,‬שנראה יתר‪ ,‬שאם השימום למס פשיטא שלא הורישום‪ ,‬וגם נתיישב כפל המלות‪ ,‬ובמה שאמרנו הכל מיושב‪.‬‬

‫העמיק הלב אהרן בעיונו לקרוא את מצב הדור‪ ,‬מצב השבטים‪ ,‬ירידת רוחם‪ ,‬הפסקת המלחמה‪ ,‬ההיתפתות להתקרב לכנענים‬
‫ולהושיבם בארץ בבקשת השלום עמהם‪ ,‬ואח"כ נהיו הכנענים אדונים לעצמם ואדונים עלינו‪.‬‬

‫ד‪ .‬לחיצת יבין מלך כנען את בני ישראל מתוך אמונתו באלהיו ובכחו‬

‫שופטים ד ב‪-‬ג‪:‬‬
‫וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים‪ :‬ויצעקו בני‬

‫ישראל אל ה' כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה‪:‬‬

‫לב אהרן סימן יד‪:‬‬

‫ספרה הנבואה שצעקו בני ישראל אל ה' עם היות שלא היו ראוים לשיענם האל יתברך‪ ,‬אלא שאמרו לו שיעשה למען שמו המחולל‬
‫ביניהם‪ ,‬לפי שהוא היה מלך חזק‪ ,‬כי 'תשע מאות רכב ברזל היה לו'‪ ,‬וזה היה סבה שהיה אומר שלא נתן האל יתברך את ישראל בידו‪,‬‬
‫אלא ש"הוא" בחוזק ידו "לחץ את בני ישראל"‪ ,‬בהיותם בני ישראל וראוים להשגחה‪" ,‬בחזקה" שהיה לו על גואלם חזק‪ ,‬והוא פירוש‬
‫נחמד‪ ,‬וגם דברי חז"ל ירמזו אליו‪ ,‬שאמרו "בחרופין וגידופין" )ויקרא רבה ז ו(‪ ,‬והחרופין הוא שלא היה לחצו את ישראל מחסרון זכותם‪,‬‬

‫כי "בני ישראל" היו‪ ,‬אלא מבלי יכולת ה' "בחזקה" שהיה לו עליו יתברך ח"ו‪ ,‬ולזה צעקו אל ה' באמרם עשה למענך אם לא למעננו‪.‬‬