Page 18 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A

‫‪ 18‬אלין הילדרברנד|‬

‫הפרט הזה לרומן שהיא כותבת; הרוצח מפתח גמגום עקב תחושת‬
‫אשמה‪ ,‬פרט שמושך מיד את תשומת לבה של הבלשית מיס ד ֹולי‬
‫ַהאר ָדֵוויי‪ ,‬רווקה זקנה שהיא הדמות הראשית בכל עשרים ואחד ספרי‬
‫תעלומות הרצח של גריר‪ .‬טוב ויפה לגבי גריר‪ ,‬שמנצלת כל מפגש‬
‫וחוויה חדשים לכתיבה שלה‪ ,‬אבל מה לגבי החיים האמיתיים‪ ,‬של‬
‫סלסט? מה קורה כאן? גריר חושדת שהגמגום קשור איכשהו לחתונה‬

‫הממשמשת ובאה עם בנג'י‪.‬‬
‫אין זמן להפליג עוד בהרהורים כי הפקק משתחרר בבת אחת‪ ,‬וגריר‬
‫לא רק מתקדמת במהירות לתוך העיר‪ ,‬אלא גם מוצאת חניה בדיוק‬
‫מול מזח המעבורת‪ .‬נותרו לה עוד שתי דקות‪ .‬איזה מזל! הספקות‬
‫שלה מתפוגגים‪ .‬החתונה הזאת‪ ,‬האיחוד הזה של שתי משפחות בסוף‬

‫השבוע החגיגי ביותר בקיץ‪ ,‬נועדו לקרות ללא ספק‪.‬‬

‫קארן‬

‫במבט מרחוק‪ ,‬האי ננטקט נראה בדיוק כמו שקארן אוטיס קיוותה‬
‫שייראה; קסום‪ ,‬מעודן‪ ,‬ימי‪ ,‬קלאסי‪ .‬המעבורת מתקדמת אל רציף אבן‪,‬‬
‫וקארן לוחצת על ידו של ברוס לא ֹות שהיא רוצה לקום ולצעוד כמה‬
‫מטרים עד למעקה‪ .‬ברוס כורך זרוע סביב גבה ועוזר לה להתרומם‬
‫מהמושב‪ .‬הוא לא גדול־ממדים אבל הוא חזק‪ .‬אלוף־היאבקות לשעבר‬
‫של פנסילבניה עד משקל ‪ 65‬קילוגרם‪ ,‬שנת ‪ .1984‬קארן ראתה אותו‬
‫לראשונה יושב ביציע מעל הבריכה בתיכון איסט ֹון‪ .‬היא שחתה פרפר‬
‫בנבחרת ִמ ֹשחה שליחים‪ ,‬שנהגה להתאמן בשעת ארוחת הצהריים‪,‬‬
‫וכשיצאה מהמים נחו עיניה על ברוס‪ ,‬במכנסי טרנינג וסווטשרט עם‬

‫קפוצ'ון‪ ,‬בוהה בתפוז שהחזיק בשתי ידיו‪.‬‬
‫"מה הוא עושה?" תהתה קארן בקול‪.‬‬
‫"זה ברוס אוטיס‪ ",‬אמרה טרייסי‪ ,‬שחיינית הגב‪" .‬הקפטן של‬
‫נבחרת ההיאבקות‪ .‬יש להם תחרות אחר הצהריים‪ ,‬והוא מנסה להגיע‬

‫למשקל הנכון‪".‬‬
‫קארן כרכה מגבת סביב מותניה והחלה לעלות במדרגות על‬